היא מנסה להסדיר את פמפומי ליבה ההולמים, דלת הרכב נפערת
לרווחה כשידו התלויה והארוכה מאיצה בה להיכנס. רגליה מתקדמות
במהירות לכיוון הרכב, באותה מהירות של הבזקי מחשבות אשר
מסתלסלות להן במוחה ונבלעות אל תוך בור עמוק ואפל כשהיא נבלעת
יחד איתו. הוא מדביק לה נשיקה ותוך התענינות בשלומה, כמו סוחר
אשר בוחר את מרכולתו, הוא בוחן אותה, היא בהתגנבות בוחנת את
מבטו המסופק, מנסה לקלוט עוד רמז למחשבות אשר זעות אצלו בראש,
כל כך מתומרנות ומיומנות.
עצם העובדה שהפגישות שלהם היו דיי דומות בתוכנן בכל פעם, נטעה
בה איזשהו בטחון, הוא החל לנסוע לים - כמו תמיד. הם התקרבו
לצוק אשר השקיף על הים, מקום שהישרה בה כרגע רגשות כל כך שונים
מאשר בעבר, תחושות לא מוגדרות אם בממתיקותן יותר או במרירותן.
עצב איים להכביד עליה ולהשתקף במבטה אשר לבש ארשת רצינית מידיי
לפתע... במחשבתה ובמבטה היא הנציחה את הכל, כמו חולה סופני אשר
יודע כי מותו קרוב.
הוא חיבק אותה כרגע... הוא תמיד תהה על קנקנה כשהיא שתקה כך,
אך הפעם הוא לא שאל איזה מחשבה פוקדת אותה.
היא גנזה אל תוכה עוד מבט שלו אחד אחרון. הים נשקף מתחתיהם, זו
היתה שעת בין הערביים, השמש השלתה בנוכחותה את השמים בצבעי
כתום וצהוב מרוחים בהיתול לכל עבר, והים השתחווה, כל כך מוקסם
ושבוי לרגליה, גונח ומתחבט בגליו המוקצפים.
אל מול הים, אשר הבעיר בשניהם ניחוחות של אירוטיקה, הוא החל
לנשק אותה במחרוזות לאורך צווארה ולאחר מכן נשק לשפתיה,
בעדינות, מטריף את חושיה הכנועות.
גופה כולו עמד להיות שלו בלבד, כשהוא החל להפשיט אותה... הוא
סחף אותה בלהט למושב האחורי של הרכב, בקושי קל היא הפכה את
עצמה תוך כדי פרימת חולצתו הלבנה, הפעם היא גחנה מעליו במושב
אשר היה כבר פרוס לשכיבה,  תפסה את שתי ידיו מאחורי ראשו,
הסתכלה בחיוך ממזרי אל תוך עיניו, אשר ירו בה חיוכים משועשעים
כמתקשים להאמין במושכות אשר היא תפסה את פיקודן, היא הרגישה
בעיניו את התהיות והשאלות שלו, לכן היא מיהרה להסוות זאת
בנשיקה ארוכה נוספת, היא כל כך אהבה לנשק אותו, התענגה הפעם
יותר מתמיד על כל רגע, לשונה זחלה אל סנטרו המעוטר בגומת חן
שהיא אהבה, גלשה בנחישות לפיטמותיו אשר ננשכו ברעבתנות עדינה
בין שפתיה ושיניה, ידיה פרמו לראשונה את מכנסיו, כל כך עצורות
וביישניות היו בפגישותיהם, אבל כרגע הן רעדו מרוב התרגשות קצת
אחרת,היא ניסתה לשכוח עד כמה ידיה שמאליות ובלתי מיומנות, אהבת
בשרים היתה כל כך זרה לה, כל כך חששה לאכזב, אבל הפעם היא היתה
חייבת לא לפקשש, חייבת לגרום לו לבעור מתשוקה, כי באותו רגע של
שיא, כשכל הוויתו תבער בחלציו, כשהוא יחשוק בה כפי שמעולם לא
חשק, היא תנטוש אותו שם ללא מילים,
והוא יבין שהיא לא האמינה יותר לעולם באהבה.