|
היא היתה תמיד זוהרת
מלאת חיים
והובלתי אחריה
לא היה לי לאן.
החדירה בי תקווה
כשהחשיך עלי היום
היא האירה בכוכב
וחיוך על הפנים
והוא
נגלה אלי שוב מבין האפלה.
מחייך גם הוא.
ש ק ר
ולפתע נפקחות עיני
כשהאור יוצא אל העולם.
אמת אחת.
ועכשיו היא מונחת לה בצד.
הטבעת. |
|
|
טוב, הבנתי את
האטרקציה,
הולכים בשמש,
מזיעים, אח"כ
הולכים
במים, נרטבים
ובסוף
מתייבשים.
אפשר לחזור
לאוטובוס?
יעקב פופק בטיול
של החברה להגנת
הטבע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.