יושב ברדודיך ומסתכל על פנייך,
חלקות,
ושקטות,בלילה.
לפעמים אתה סוער
ולפעמים אתה אוהב.
לשמוע את קולך ששר את השירה הזאת,
שירת הים, נעימה, מפחידה.

אוהבייך לשמוע את קולך יזכו,
אויבייך למצולות ירדו,
כאשר תשמעי את
אותה האוהבת,
את שירת הים, תביני
מה כל כך מיוחד בו, בים.
השקט,
והמפחיד הזה.

השירה שלך נעימה ומפחידה,
כאשר שומעים אותה
נכנסים לתוך עולם קסום
של אהבה,
עולם שנמצא בסוף העולם,
בהרים ברקע של שקיעה עפופה,
בשלל צבעים.

אין מילים לתאר את תוכך השקט הזה,
כל כך שקט עד שזה פוגע,
את השירה הזאת שירת הים,
ישמעו רק אנשים אשר אוהבים,
אני יודע איך זה, כי אוהב אני.
שמעתי אותה,
את שירת הים היפה הזאת.