שעת שקיעת השמש הגיע,
יושבת אני על החול הרך,
טובלת את רגלי במי המלח הקרירים.
נישמותי נהפכות לכבדות,
ליבי פועם בחוזקה.

מביטה למרחק אל מול גבול הים,
רואה אור המתקרב אליי לאט-לאט
במחק צעד אחד ממני,
האור היינו דמות, אשר את פנייה לא רואה,
מרגישה אותו, קרב אליי חובק אותי,
פעימות ליבו הולמות בי רכות,
נשמתו נושפת על עורקי,
מגעו חשה בכל גופי.

בעדינות רבה, מרחיק אותי מחיקו,
לוחש לי, אוהב אותך ילדונת,
אני תמיד איתך,
אני - אני למעלה שומר עלייך,
עד ימיך האחרונים אשמור עלייך,
לא אתן ותחווי עוד צער בחייך,
רק טוב.
רק אהבה.
רק שמחה.

אוהב אותך לעולמי עד - המלאך שלך אשר את פניו לא תראי לעולם אך
את מגעו תחושי בכל לילה.