והנה שוב אני כאן מול המחשב מנסה לחפש לי חיים, ואם אפשר אז
שיהיו מדהימים. שוב אני מחפש מעומקי הייאוש היומיומי המשמים
איזה אות משמים, איזו דרך בריחה ואולי הארה שתוביל לכך שהכל
יהיה טוב. אתם יודעים מה, ללא שאיפות גדולות, אני מוכן לרדת
מטוב ולהסתפק בבסדר- אבל שיהיה ממש בסדר.
בשביל שיהיה בסדר ובשביל להרגיש בסדר, ובשביל שהנפש שלי תשרוד,
אני כותב לי דברים, ויוצר סיפורים ושירים ורושם לי דברים אפילו
אם לכם הם יראו קצת משונים.
הדברים האלו הם שלי, רוצה אני מאד שגם אחרים יראו ויחשבו
ויביעו דעה, אבל זה שלי משלי ואני לא רוצה שאנשים אחרים יראו
ויחשבו ויביעו דעה, מה זה עסקכם בכלל? חצופים!
אני רוצה את הטוב בלי הרע, אני רוצה שיגידו כמה טוב זה היה,
איך הכול מסתדר איזה שזירה אמנותית של מילים זו בזו. ולא "חסר
כאן פסיק אחרי התמורה", או "הסיפור שלך היה ממש חוויה נוראה".
הסתכלתי ברשת העולמית ומצאתי אתר מעניין אולי אפילו מאד שנקרא
הבמה החדשה, אבל הבמה החדשה היא למי שכבר היה על במה ישנה לא?
ואני מה אני?
מעולם לא חשפתי סיפורי או שירי על במה.
יכול להיות שיהיה מצוין אבל יכול גם להיות שלא -  כי בקרב עמי
אני חי וביקורת היא דבר נפלא, באמת אני מאד אוהב ביקורת, אבל
לא אמיתית, לפחות לא כזו שמופנית לפעמים נגד חפים כמותי שבעצם
נפשם חשופה. אז בעצם אני שונא ביקורת גם אם היא טובה וגם
ביקורת בונה - כי את האחרים היא בונה אותי היא הורסת - אבל מה
זה שווה בלא הביקורת וללא הדיון והשיח (כפי אומר ידידנו
סוקרטס) לא היינו מתקדמים אל הבנה, ואני מוסיף אל השיפור
העצמי.

במה חדשה ללא ישנה, כי מעולם לא היתה לי במה ישנה ואולי זו כל
הכוונה שתהיה גם תהיה כאן במה חדשה. אולי הרעיון הוא שליוצרים
חדשים תהיה במה?
הקשתי על משהו מתוך האתר הקשתי שוב כי המחשב שלי לא הגיב מיד
אלא החליט לראות עם מר הססני שלו סוף סוף החליט. כן החלטתי,
אכן הקשתי על משהו ונפלו עלי פתאום סיפורים, שירים ציורים -
איזו חוויה נפלאה. יש עוד כמוני, רק שהם אמיצים וחכמים
ומפרסמים דברים חדשים, ואולי הכוונה היא כן ליוצרים חדשים.
והנה במה חדשה עוררה בי שוב את התקווה. כך בהרף עין נפתחה מול
עיני אפשרות חדשה, אל דרך נפלאה. בבמה החדשה אורו עיניי, איזה
יופי של כתיבה ויצירה ושירה.
אבל המשבר הוא פנימי ועמוק הרי הוא קיים עם או בלי במה חדשה,
האם יהיה לי העוז לפרסם איזה פריט ססגוני או שיר די עדכני.
לאחר לבטים החלטתי מיד ובאופן בלתי משתמע לשתי פנים וללא כל
כחל וסרק -  להיקבר בטלוויזיה - ולא להטריד את עצמי בבמות, לא
חדשות לא ישנות ולא בלתי קיימות.
חזרתי אחרי שעה, שוב שכחתי לאכול ארוחת צהריים, כשאני מתכוון
שכחתי אני בעצם מתכוון שהתעצלתי להכין לי, פתחתי את הרשת
העולמית וחזרתי לבמה החדשה שסימנתי כמועדפה. פתחתי את
הספר/מחברת כתיבה שלי ובחרתי כמה פריטים ומיד החלטתי שלא. ובזה
נגמר העניין.
בכל זאת וגם אף על פי כן החלטתי לכתוב משהו חדש לבמה החדשה
וזאת בתקווה שירשו לי בלא כל במה ישנה, ואולי אין זו דרך טובה
ואולי הכול בבמה לא כל כך נפלא כמו שהוא נראה.
אולם אצלי בלב כבר נפתחה לה תקווה לתחילה של ידידות מופלאה.
והנה אני לאחר לבטים עליתי לבמה ובביישנות מה, החלטתי לכתוב
כאן על במה חדשה ללא ישנה. עכשיו תור העורך הרם והנישא והוא
לבדו יחליט על גורל היצירה.
האם זו במה חדשה, או אולי אף זו תישאר במה שלא הייתה לי הזכות
לראות אם אוכל להופכה לבמה ישנה.