|
האם הגורל עיוור
או שמא צלף מדוייק
האם בחר לי רק טוב
או דווקא ברע הוא חשק
אולי זה אני מעכיר את ימיי
אולי זה אני המשליך צעדיי
אל שלוליות הבוץ והרפש
נוגע בענני הראש
טובע במעמקי הנפש
כמסדרון צר וארוך ללא סוף
בודדות הדלתות אם בכלל
נפתחות וקוראות לי לבוא
אל חוף מבטחים מיוחל
ובהרימי ראשי מעוד מפלה
מייבש דמעותיי בעיניי
שלולית כה גדולה - יכלו בנקלה
ליפול אליה חיי
האם הגורל עיוור
או שמא צלף מדוייק
האם בחר לי רק טוב
או דווקא ברע הוא חשק... |
|
|
בלונדינית אחת
התקבלה לעבוד
בחברה הבונה
כבישים.
היא קיבלה משימה
לצבוע פס באמצע
הכביש.
בשעה הראשונה
היא צבעה 100
מטר.
בשעה השניה היא
צבעה 50 מטר
נוספים.
בשעה השלישית
היא צבעה עוד 20
מטר.
מנהל העבודה
ניגש אליה ושאל
אותה, "למה ככל
שהזמן עובר את
צובעת פחות
ופחות?"
"כי ככל שאני
מתקדמת יותר",
הסבירה לו
הבלונדיני, "ככה
לוקח לי יותר
זמן לחזור
לדלי..."
בלונדינית
בהכחשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.