נמאס לי כבר לכתוב עלייך!
כתבתי עלייך שירים של תקוות
תליתי בך מיליוני אשליות
אחר כך עברתי לשירי אהבה
ומיד אחריהם - שירי אכזבה.
ושירים של כאב
ושירי דיכאון,
ושירים של תמימות
ושירים של עלבון.
והמשכתי וכתבתי אחרי ששכחתי ממך
על כמה שאיכזבת, וכמה שאהבתי אותך.
היית המוזה שלי - בהחלט
אך אני שמה לכך סוף, כעת!
נמאס לי לכתוב ולהיזכר בך
נמאס לי לראות מול פניי את דמותך
נמאס לי לכאוב - כאב כה נושן
נמאס לי לשאת על ליבי המטען.
נמאס לי לכתוב עלייך
נמאס לי לחשוב עלייך
נמאס לי ממך
ומהשירים הקשורים בך,
נמאס לי מאותה דמעה
שעומדת כעת בקצה עיני
כקודמותיה הרבות
ועל כן אומר לך עכשיו
שלום, ולא להתראות. |