מחר
נצא לאטליז.
תלויים על ווים
בקור של כלבים
נדמם את עצמנו לראווה.
נתחים, נתחים,
על כסאות בר גבוהים
נעשה את עצמנו אדישים.
מחר נהיה הקצב
ונהיה הסחורה,
ננעץ מבטים
ונבהה בתקרה.
נשתה אלכוהול,
שנוכל עוד לסבול,
ונשחיז סכינים
בחיוך שמזמין.
כשיימאסו השתיקות,
השיחות הריקות,
נרד מהמדף ונחזור לפינה,
לבשל את עצמנו על אש קטנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.