ויום אחד אתה פשוט בורח, לא ממישהו, ודאי שלא ממשהו, כי לכולם
טוב, ככה אומרים, אבל היום קשה להבין ואולי עכשיו אני מבין,
שהחיים שלנו הם כאן וכן בהתחלה זה הכי לא טוב, ממש אבל לא כמו
פעם.
כי עכשיו חזרת והכל שונה ואולי כבר לא כ"כ מוכר, הפנים נשארו
אותו הדבר, המסגרת ממש באותו הצבע אז שעזבת, כי היום זה אתה
השונה, הפנים אותן פנים, אבל המחשבות כ"כ חדשות, כ"כ אחרות
מאז. אותו הראש שכבר לא שם יותר, כי הראש הזה כ"כ חדש, הרבה
יותר בוגר שמביט מהצד על הכל והכל נראה בשליטה של הבנת הקורה.
כי היום אני מנגן על החיים בפריטה הכי מהירה שפרטתי בחיי,
והצליל?
הצליל שמופק פשוט מצמרר כשאתה לפתע מבין כמה הוא מושלם כעת.
אבל לרגע אחד אתה נבעט אחורה והכל חונק שם, יושב כבד על הצוואר
שלא ממש יכול לשאת את המשהו ולו הקל ביותר שיש.
כי כבר אין פשרות יותר, נגמרו הויתורים המיותרים, מתחילה
מלחמה, קודם בינך לבין עצמך שלעיתים נדחקת כ"כ הצידה כי בחזית
השנייה הם שם, לא ממש נלחמים, הם פשוט שם ואתה כבר רוצה להרים
ידיים, דגל לבן שמשתוקק כ"כ להיות מונף, כי קל לפול, הכי קל גם
להתייאש.
כי תפסיקו כבר להשוות, והאם יש בכלל מה???
מפני שהכל כאן כ"כ קשה, הכי מלחיץ בכלל לקום כל בוקר למיטה
שכ"כ ריקה והשמש כבר לא מחממת יותר וכמה שתשב עירום יותר, היא
פחות תשרוף הפעם.
אבל כשהכל נשאר אותו הדבר והשגרה חוזרת בצעדים הכי כבדים
שיכולת לשמוע, דווקא כשאתה מחפש את אותו שקט ישן, מתעורר הוא
פנימה, די נלחם בך כי הוא בעצם אתה, משתקף החוצה, ללא מראה, כל
כך ברור.
זאת המלחמה שלך בעצמך, אתה נגדך במלחמה הכי קשה שתוכל בכלל
לצפות לה. כולם יפגעו וודאי כי אתה שוב תפגע ושוב תפגע, כי יום
אחד היא פשוט תחדול, תתרומם הרגיעה וישקע הכעס.
אותה התרסה נגד משהו שאינך יכול ממש לנצח, אלה רק לזרום, לשוט
בזרם אך לא להרפות, להציק מדי פעם ולסטות החוצה.
כי השגרה היא מנת חלקם של כולנו, ממש בלי יוצא מן הכלל, כל אחד
בדרכו שלו, בכיוון שלו.
כי הסטיות הן מינוריות, לרוב לטובה, לרוב כי הוא זוכר, דואג
להזכיר שיש עוד מקום לברוח,
לפעמים זה השקט ההוא שכל אחד מחפש, וכשתמצא אותו, הוא ימצא
אותך ואז תופיע לה שלוות הנפש והכל יסתיים ודאי, כי לפעמים זה
אותו יצר שמוסר דרישת שלום מאוד קרובה ומוציא אותך לעוד
הרפתקאה מסעירה שאתה כל כך זקוק לה עכשיו ומיד.
אז יום אחד זה פשוט יגיע, והכל כבר לא ממש יזכר, כי עכשיו
כשקשה אבל הראש בערך יודע לאן הוא רוצה ללכת, רק דרושה הצלחה
בלבוש של מזל עם תוספות כיסוי של הרבה בטחון עצמי שהיום יש לי
בכמויות די נכבדות...