New Stage - Go To Main Page


זהבה היתה ילדה קטנה. ילדה שלא היה לה הרבה... אולי בעצם יותר
נכון לומר - לא היה לה כלום.
זהבה היתה בת יחידה לאם חד הורית שנטשה אותה בגיל 8.
בואו נתאר לכם תיאור קטן של זהבה בסדר?
היא היתה בת 8 בסך הכל כנשארה בלי כלום, אך אל תטעו בבקשה
קוראי הנכבדים - זהבה לא איבדה את שמחת החיים! היא היתה ילדה
מאוד אינטיליגנטית (ובבקשה אל תתנקלו לשערה המוזהב והמתולתל -
יא קנאים!) היא אפילו, אפשר לאמר, היתה מחוננת. סקרנית שהשטן
החתולי לא ברא, נחמדה וסימפטית, מאוד לא אנטיפטית. וכן, היא
קראה גם פוליאנה! (ולקחה ממנה המון...)
תם וחסל סדר ההכרות עם זהבה.





וכמו שכבר אמרתי זהבה היתה ילדה לאם חד הורית, אביה נטש את
אימה ואותה בדיוק ביום של הלידה, הוא לא היה מסוגל להתמודד עם
הלחץ הנפשי של אישה שאמללה אותו כל תקופת ההריון וחשב שהבת
מכוערת ולכן היא עתידה לפתח תסיביכים נפשיים בבגרותה. אז הוא
הלך משם ופיתח קריירה כפסיכולוג. ויש לו עכשיו אישה חדשה שהיא
כמו הטטלה שלו וילדה קטנה מכוערת וממש טיפשה אבל כאן הוא כבר
לא יכל לברוח.
אמא שלה לעומת זאת הפכה לאישה מרירה מה שכמובן הפריע למרירותה
היה הסתובבות הצוציקית המושלמת הקטנה ההיא שנוכחותה פשוט עינתה
אותה כל השמונה שנים האלה, היא היתה תמיד אנרגטית - דבר שמפריע
למחפשים שלווה הממורמרים, היא תמיד שאלה שאלות וחיטטה בדברים -
נו באמת ואתם באמת שואלים למה זה הפריע לה? - היא היתה קרציה
קטנה בעיניי אימה.
אז גם היא נטשה אותה.





זהבה המתוקה שלנו לא איבדה את רוח התקווה ושמחת החיים שלה (דבר
נערץ ביותר בעיני, חברים, אופטימיות זה טוב! אפילו שמקרה של
זהבה... טוב, היא היתה צריכה להבין קצת קודם...)
היא החלה תועה בדרכה פוגשת מיני יצורים ואנשים. חלקם הדריכו
אותה בדרכה הייחודית להישרדות בג'ונגל של העיר עד שהחליטה שזהו
לא המקום בשבילה ויצאה אל היער...
היא הסתובבה ביער אבל לא היה מה לעשות. היא לא ידעה מה לאכול
או לא היא לא ידעה איך להסתדר ממה לחיות.
אז היא חזרה לעיר והפעם פגשה בטיפוס ציבעוני למדי היא מאוד
אהבה אותו וחשבה שהוא מעניין. והוא כמובן הראה לה דרך קלה
(יחסית) ובטוחה למדיי להרוויח כסף - זנות.
אז זהבה הקטנה שלנו הפכה לזנזונת קטנה (אך עדיין מלאת שמחת
חיים, תמימות ואופטימיות) יופיה הילדותי הקל עליה במציאת עבודה
אבל שוב - היא מאסה לעיר והחליטה שאם בעיר יש כל כך הרבה עבודה
בטח גם ביער יהיה משהו ואולי שם יש אנשים נחמדים מספיק
שיכניסו אותה לביתם ויתנו לה עבודה קבועה או משהו והיא לא
תצטרך לדאוג כל הזמן לכסף ואיזה אורווה לישון בה.





זהבהל'ה שלנו טיילה לה ביער כמה ימים, ביצעה עבודות מזדמנות
תמורת אוכל והגנה מפני הלילה.
וכשהגיעה לביקתה הקטנה והמדוברת ההיא (זאת שכולכם מכירים) היא
התלהבה כמו כל ילדה קטנה ומאושרת.
היא רצה בדילוגים ושמחה לעבר הבית הקט ודפקה בדלת - לא הייתה
תשובה. זהבהל'ה נכנסה לה מבעד לדלת הכמדה והגדולה ממנה פי 3
בערך וחיפשה את יושבי הבית (שכידוע לכולנו היו בטיול משפחתי
קטן). משלא מצאה אותם החלה לסייר בבית הקטן; היא מצאה מעט
דייסה ואכלה כל מה שהיה לטעמה, ואז כיסא קטן בדיוק בגודל שלה
כאילו הכינו אותו במיוחד בשבילה, לנוח עליו אחרי הארוחה
הטעימה. (אבל הוא היה מעץ רקוב ונשבר) אחר כך משהתעייפה דילגה
לה לאורך ולרוב החדר ועלתה במדרגות לקומה השנייה שם מצאה כמה
מיטות קטנות ואחת בדיוק בגודל שלה, והיא היתה כה נוחה, כה רכה
ונעימה...





ששש!!! אל תפריעו לזהבהל'ה לישון! היא לא ישנה כבר חודשים כל
כך טוב ועוד במיטה! (הישג נאה ביותר) אך כאשר המשפחה הנחמדה
שלנו שבה מטיולה הקט, אולי היה כדאי שנעיר את זהבהל'ה. אבל אי
אפשר היא ביער ואנחנו פה.
הם נכנסו לביתם הפרוץ חוששים מעצם הפריצה. הם גילו את הדייסה
האכולה למחצה, את הכיסא השבור ונלחצו שבעתיים. הם עלו למעלה
לנוח על מיטותיהם וגילו זונה קטנה (מדי), הומלסית ישנה במיטת
הילד!
אוווו אבאל'ה התרגז מאוד ושאג בקול. זהבהל'ה שלנו התעוררה
בבהלה למשמע הדוב השואג בקולי קולות. תפסה רגליה, וחפציה
המועטים וברחה משם כל עוד נפשה בה.

אבל זהבהל'ה החמודה שלנו הייתה רק סתם זונה הומלסית (בעלת
פוטנציאל מבוזבז כמובן) שחיפשה לה בית, משפחה ואהבה...



נכתב כהשראה מתוך מצב כפית - הנאשמת (אני) תטען להגנתה - "אי
שפיות זמנית!!!"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/8/05 19:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבר שוקר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה