זהר מיכאלי / בצלמנו ובדמותנו |
על אותם ילדים שלא גדלו
על אותם נערים שלא אהבו
תארו לכם את אלוהים מזיל דמעה.
גשם של דמעות על תלוליות עפר
זרמים, זרמים נשפכים לתוך הים
נבלעים בדממה גדולה של מלח
מתערבבים עם מעמקי העצבות.
תארו לכם את אלוהים עצוב
אם זה אפשרי בכלל,
ושואל את עצמו מדוע
יצרתי את העצב בעולם ?
1997.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|