ברק כרמיאלי / בהשראת המקדה |
השקט שורר
דממה מחכה
ושוב מתעורר
פוקח עיניי כמתוך הזיה
שואף לאחת ונמס בשנייה
רדוף מרוחות ותסיסת מנועי העבר
אשר עודם מציתים בי ראיות של עצבות
גומע מרחק שעוד לא תם
ויורד לשפל סיפורי הדואב
אותה רדידות שמחתה רבדים רבים
מאכלת בנפשי
נותר רווי ללא כיוון וממשיך בדרכי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|