בואי נדבר יפה שלי.
הירח עגול וצהוב היום, כמו שאת כול כך אוהבת, והכוכבים דולקים,
ואני יודע שאת חושבת שזה בשבילך.
אתה מכיר את זה שמדברים אלייך, אבל אתה לא מצליח להגיב?
אני נשבע לך בשם שלי, בכול מה שיש לי, בכול מה שאני אוהב, שאני
בחיים בחיים לא אעזוב אותך שוב.
אתה מכיר את זה שאתה מנסה להאמין, אבל הראש כול כך מסתובב,
ואתה לא יכול להתרכז ולהבין את מה שקורה?
בואי דברי אליי, אבל דברי באמת, רק תסתכלי לי בעיניים ותגידי
את האמת, אל תנסי להפוך את זה למשהו שיהיה לי טוב לשמוע, ואל
תהפכי את זה לקל יותר.
ואני יודע שיש משהו שם בפנים, שאת מנסה כבר הרבה זמן להגיד,
ובמקום זה יוצא לך רק לריב.
אתה מכיר את ההרגשה הזאת, שאתה נמעך כמו איזה סיגריה של עשר
שקל לחפיסה של שלושים, בתוך מאפרה מסריחה, וגם מי שמעוך שם
איתך, הוא בעצם איזה מלברו לייט או איזה פרלמנט, אז גם הוא לא
יכול להבין?
ואני ממשיכה מנסה להסביר.
אתה מכיר את זה, שאתה חושב שאתה מאושר, ואז אתה שואל את עצמך
אם אתה באמת מאושר, ואז אתה מבין שמה שיש לך לא מספיק כדי
לחייך, אז אתה מפסיק לחייך.
אני לוקחת נשימה עמוקה בולעת דמעות שעולות לי לגרון וממשיכה.
אתה מכיר את זה שבא לך כול כך להפסיק לחשוב, אז אתה עושה
שטיות,מרגיש שאתה על גג העולם, ואז בשנייה אחת מתפורר?
את אף פעם לא מדברת, את רק מסתובבת סביב מילים גדולות
ותאוריות, שאת יודעת שאני בחיים לא אבין, את מדברת כול הזמן על
לברוח, ואני לא יודע לאן, הייתי מוכן לתת לך הכול רק כדי לדעת
שמתישהו את תחייכי, רק כדי לדעת שמתישהו יהיה לך שוב שקט
נפשי.
כשהייתי קטנה, בבית מרקחת בפינה של השכונה שלי, מכרו סוכריות
סודה גדולות, וכול פעם שאמא הייתה הולכת לשם, היא הייתה מביאה
לי סוכרייה, היה איזה יום אחד, שהיא חזרה בלי, וכשביקשתי שתקנה
לי היא לא הבינה על איזה סוכרייה אני מדברת, אז למדתי שלפעמים
אסור לבקש.
אתה יודע אני חולה, יש בי משהו שכול הזמן הורס את עצמו ומאמלל
את עצמו, ואני לא יודעת איך להתגבר עליו.
רק תנסה להבין.
אני לא יודעת איך לאהוב מישהו אחר.
ויותר מכול הדברים שעברתי בחיים, לשמוע אותך אומר שאתה הולך
ממני כאב לי הכי הרבה.
והדבר היחיד שהייתי רוצה בכול העולם הזה זה להיות מסוגלת לומר
לך שאני אוהבת אותך.
ושקט נפשי יהיה לך רק בתוך העיניים שלך, ורק כשאתה לידי אני
מרגישה חזקה.
אתה הבן היחיד בעולם שאי פעם האמין בי.
ואני הופכת לבן אדם הזה רק כשאתה מחזיק לי את היד.
והלילה כול כך חשוך.
ואני צריכה שתחזיק לי את היד.
אתה מסתכל אליי בעיניים.
אני אוהב אותך ילדונת.
מנשק אותי.
הירח נעלם לו.
הכוכבים הפסיקו לדלוק.
אתה עוד כאן?
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.