[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







די בי
/
הפחדנים

סצנה 1:
זמן: -חורף (הילדים בבגדים עבים), בוקר, הפסקה-
מיקום: -ביה"ס, כתת לימוד-

ילד 1: "אילנושק'ה!"
אילן פונה לצאת מהכיתה.
ילד 2: "לאן אתה בורח? אה?"
הוא תופס את אילן ומסובב אותו.
ילד 1: "תראה אילן, יש לנו הצעה בשבילך."
אילן: (מהסס) "מה?"
ילד 2: (מחייך לילד 1) "חשבנו לצרף אותך לחבורה שלנו."
אילן: (מופתע) "מה? למה שתתייחסו אליי?"
ילד 1: "תראה, אולי אנחנו גדולים יותר, אבל כשאנחנו רואים
פוטנציאל..."
הוא בוחן את אילן, אילן נע באי-נוחות.
ילד 2: "אז אנחנו מנצלים אותו."
אילן בוחן את שני הילדים. הוא מהנהן לעצמו.
ילד 1: "תראה, אנחנו לא מבקשים הרבה. רק..."
אילן: "רק מה?"
ילד 2: (מחייך לחברו) "רק תצטרך לעבור בחינה קטנטנה."
אילן: (נרתע) "איזו בחינה?"
ילד 2: "לא משהו רציני. משהו שכולם עושים כדי להתקבל..."
ילד 1: (מהנהן) "כן, אפילו אני."
אילן: (בחשדנות) "מה זה?"
ילד 1: "הפתעה אילן."
ילד 2 שם את היד שלו על אילן. הוא מתחיל להוליך אותו.
ילד 2: "היום, בסוף הלימודים ניקח אותך לשם."
ילד 1: "אוקיי?"
אילן: "א-אני חושב שאני צריך להודיע לאימא שלי, כי או-"
ילד 1: "לא, אילן, לא. היום אחרי הלימודים ניקח אותך לשם. זה
לא ייקח הרבה זמן..."
ילד 1 מסתכל על ילד 2. יש צלצול.
ילד 2: "אז נתראה, אילן."
הם יוצאים מהכיתה של אילן.

סצנה 2:
זמן: -שעת בין-ערביים-
מיקום: בניין נטוש, אילן בחלון בקומה 3.

על הקרקע עומדת קבוצה של 10 ילדים, כולם נראים גדולים ממנו.
ילדה 1: "נו כבר!"
ילד 1: "כן, אילן! קפוץ"
ילדה 2: (לוחשת) "איזה פחדן. אוף, כבר כמעט לילה."
ילד 2: (צועק) "כן, פחדן, קפוץ כבר!"
אילן: (עדיין מתלבט, מהסס) "זה כואב?"
ילדה 1: "יא אללה! לא, זה לא כואב!"
ילד 2: (לוחש לה בחיוך זדוני) "נורית, את לא קפצת..."
ילדה 1: "כן, אבל הוא לא יודע את זה."

סצנה 3:
זמן: -לאחר 10 דקות-

ילד 3: "אני צריך ללכת."
ילדה 2: למה?"
ילד 3: "ארוחת ערב!" (הוא מראה לה את השעון)
ילדה 1: (מופתעת) "מה? מה זה? אוף, גם אני צריכה ללכת..."
ילד 1: "אני לא. אני אשאר."
ילדה 2: "טוב, אז תספר לנו, טוב?"
ילד 1: (צועק לאילן) קפוץ כבר, גמד!"
אילן: (בגבו לחלון, בוכה חרישית) "אני לא יכול!"
על הקרקע כולם הולכים חוץ משני ילדים.

סצנה 4:
זמן: -לאחר 5 דקות השמש שקעה-

אין אף-אחד על הקרקע. אילן יורד במדרגות הרעועות, מנגב את
דמעותיו.
אילן: "שיט."

סצנה 5:
מיקום: -חדרו של אילן-

אילן נכנס וטורק את הדלת. אימו נכנסת אחריו, מודאגת.
אימא: "איפה היית? אתה יודע איך דאגתי לך?"
אילן לא מסתכל עליה, הוא נשכב על מיטתו בגבו אליה. אימו ניגשת
אליו, מסובבת אותו אליה.
אימא: "אילן, אתה בסדר? מה קרה?"
אילן: (מושך בכתפיו) "כלום."
הוא מסתובב בחזרה.
אימא: (קצת נרגעת) "לא יכולת לפחות להודיע שתאחר?"
אין תגובה.
אימא: (מהססת) "ארוחת הערב מוכנה. אתה תרד? היא תתקרר..."
אין תגובה. היא יוצאת.
אילן: (לוחש לעצמו) "לא נורא."
אילן מתחיל לבכות חרישית, הוא נשכב על גבו.

סצנה 6:
זמן: -הבוקר שלמחרת-
מיקום: -חצר בית הספר-

אילן מגיע עם תיק על גבו. קריאות תרנגול מופנות אליו. הוא
משפיל את ראשו, נכנס לביה"ס.

סצנה 7:
זמן: -סוף הלימודים, תלמידים יוצאים עם תיקיהם-
מקום: -חצר ביה"ס-

אילן יוצא לאט, ראשו מושפל. מישהו דוחף אותו והוא נופל. הבקבוק
שלו נופל.
אילן: (לעצמו) אחח...
ילד 1: "היי, פחדן!"
אילן מסתובב לאחור, ארבע הילדים מהמקרה נמצאים שם. הוא לוקח את
הבקבוק מהר וקם ללכת.
ילד 2: (ניגש אליו עם ילד 3, שניהם תופסים אותו) "היי, מה
זה?"
ילד 3: "ממהר לאנשהו, פחדן?"
אילן: "מה אתם רוצים ממני?"
ילד 4: "תראה, תרנגולת. אתה ביישת אותנו בפני כל בית-הספר.
עכשיו אתה צריך לשלם."
אילן: "אבל אני לא עשיתי כלום!"
ילד 4: (תופס את אילן בחולצה) "אם אנחנו אומרים שעשית, אז
עשית!"
ילד 1: (עוצר אותו) "חכה, חכה שנייה."
הוא מסתכל מסביב. כמה ילדים סקרנים עומדים בצד הרחוק של המגרש.
הוא מאותת לילד 4. הוא ניגש אליהם, והם בורחים לפני שהוא
מגיע.
ילד 2: (בלחש לאילן) "נכסח לך ת'צורה, תינוק."
אילן: (מבועת) "למה?"
ילד 4: (צוחק ברוע) "כי אתה פחדן, ופחדנים לא יכולים ללמוד
בבית הספר שלנו, הם מוציאים לו שם רע."
הוא דוחף את אילן לקרקע.

סצנה 8:
זמן: -ערב-
מיקום: -הבית של אילן, דלת הכניסה-

אימא של אילן פותחת את הדלת, נרתעת אחורה כשהיא רואה את אילן.
אילן מלא דם ובוץ, עם פנס בעין ובגדיו קרועים.
אימא: (בבעתה) "מה קרה?"
אילן: "כלום, אימא."
הוא רוצה להיכנס, אך אימו עוצרת אותו.
אימא: (בהחלטיות) "לא, אילן. זה לא כלום."
אילן: (באכזבה) "את לא צריכה ללכת?"
אימו מסתכלת בשעון שעל הקיר.
אימא: (מהססת) "כן, אבל אני רוצה לדעת מה קרה לך!"
אילן: (נאנח) "לא משהו שאני לא יכול להתמודד אתו."
אימו מסתכלת שוב על השעון. אילן שם את ידו על כתפה.
אילן: "אל תדאגי. הכל בסדר."
אימא: (מהססת) "בטוח?"
אילן מהנהן.
אימא: (בחיוך קלוש) "יום יבוא ותצטרך להגיד לי מה קרה."
אילן מחייך בעייפות.
אימא: "טוב, אז אני זזתי."
היא מנשקת אותו ויוצאת עם מבט אחרון בו. אילן נכנס הביתה.
אילן: "כן, אימא. מהיום הכל ישתנה."
הוא נוגע בפנס שלו בעווית כאב.

סצנה 9:
זמן: -יום למחרת, שיעור ספורט-
מקום: -אולם הספורט-

אילן מאותת לילד אחר שימסור לו את הכדור.
אילן: "תומר! אליי!"
תומר מוסר לו את הכדור. אילן חופשי ומתחיל לכדרר לכיוון הסל.
ילד מהקבוצה השנייה מתקרב אליו, אילן לא שם לב אליו, הוא מסתכל
על הכדור. הילד חוטף לו את הכדור, אילן מתעצבן ומתנפל עליו.
נשמעת שריקה.
תומר: "אילן, מה אתה עושה?"
המורה תופס את אילן.
המורה: (מסתכל על הילד החבול על הרצפה) "ככה לא משחקים! אתה
מיד הולך למנהל!"
אילן: (בכעס) "אין בעיה."

סצנה 10:
מקום: -חדר המנהל-

המנהל: (בכעס) "מה קרה לך, אילן? תמיד היית תלמיד טוב,
צייתן!"
אילן: (מחייך לעצמו) "טוב, כנראה נמאס לי..."
אימא של אילן נכנסת לחדר.
אימא: (בהפתעה) "מה קרה?"
אילן: (באדישות) "סתם."
המנהל: "לא, לא סתם! גברת בר, בנך התנפל על תלמיד מכיתתו
לכאורה ללא כל סיבה!"
אימא: "מה?"
אילן: "לא היו צריכים להוציא אותך מהעבודה בגלל זה..."
אימא: "דווקא כן! זה דבר חמור מאוד."
המנהל: (מאדים) "מה שיותר חמור הוא העובדה שבנך מסרב להסיר את
התנהגותו!"
אימא: "אילן, למה?"
המנהל: "זה גם מה שאני רוצה לדעת."
שניהם מסתכלים עליו. אילן מסתכל מסביבו. לבסוף הוא מושך
בכתפיו.
המנהל: (בהחלטיות) "טוב, לבנך יש שתי אזהרות."
אימא: (באכזבה) "בסדר גמור. אני יכולה לקחת אותו?"
המנהל: "כן, רק תחתמי על הסכמתך אצל המזכירה שלי."
אימא: (מסתכלת על המנהל באי-רצון) "וזהו?
המנהל: (מהנהן) "כן, מה עוד?
אימא: "לא כלום."
היא מקימה את אילן.
המנהל: "אה- ושהמקרה לא יחזור על עצמו, כן?"
אילן מביט בו.
אימא: "כמובן."
אילן מחייך.

סצנה 11:
זמן: -חודשיים אחרי-
מיקום: -כתת לימוד-

המורה בלוח, מסבירה משהו, אילן נשען על השולחן. צלצול. כולם
יוצאים, אילן נשאר בכתה. המורה מתקרבת אליו.
המורה: "אילן? מה קרה לך בזמן האחרון?"
אילן: (באדישות כלפיה) "כלום, למה?"
המורה: (מהססת) "תראה, אני יודעת שלא שוחחנו הרבה..."
אילן מחייך לעצמו בבוז.
המורה: (לא שמה לב) "אבל אני אשמח לדעת מדוע אממ... התנהגותך
התערערה."
אילן: (בציניות) "לא יודע, המורה."
המורה: "יש משהו שאני לא יודעת, אילן?"
אילן: (מסתכל עליה בכעס, מהסס, ולבסוף - ) "לא."
המורה: (מסופקת) "טוב, אז צא להפסקה!"
היא דוחפת אותו קלות. אילן יוצא באי-רצון בולט.

סצנה 12:
זמן: -החופש הגדול-
מיקום: -הבית של אילן, הסלון.-

אימא של אילן שוכבת במיטה עם הרבה טישו מפוזר על הרצפה. אילן
מביא לה מרק.
אילן: "הנה אימא, תאכלי."
אימא: "תודה מתוקי."
היא משתעלת, אילן מסתכל עליה בדאגה.
אילן: "אולי היום לא תלכי לעבודה?"
אימא: "לא, אני חייבת. אני לא כל-כך חולה!"
היא צוחקת. אילן מחייך בספק.
אילן: "את צריכה עוד משהו?"
אימא: (מהססת) "תוכל לעשות את הקניות? הרשימה על המקרר."
אילן מחייך ומהנהן, היא משתעלת. הוא יוצא מהחדר.

סצנה 13:
זמן: -שעת בין-ערביים-
מקום: -הכניסה לאזור הבנייה, איפה שהבניין הנטוש-

אילן מסתכל על הבניין באכזבה. יש לו שקיות עם מצרכים בידיים.
הוא מתחיל ללכת. ממולו יוצאים ארבעת הילדים שהרביצו לו. אילן
נעצר, ואז ממשיך ללכת בהחלטיות.
ילד 3: "היי לך, פחדן."
ילד 2: "או, תראו. הוא עשה קניות לאימ'לה..."
הם צוחקים צחוק לגלגני.
אילן: "מה אתם רוצים עכשיו?"
ילד 4: (ניגש אליו) "מה קרה? פוחד?"
אילן מפיל את המצרכים, ודוחף אותו.
ילד 1: "אוו הפחדן משחק אותה אמיץ..."
עוד צחוק.
ילד 2: (דוחף את אילן לקרקע) "נקרע לך ת'צורה פחדן."
הם מתחילים לבעוט בו.
אילן: (צועק בהחלטיות, משתעל) "די!"
הוא קם, יורק.
אילן: (צועק) "רק בגלל שלא קפצתי התחילו כל הצרות. רק בגלל
שטות אחת שלא עשיתי, אתם שופטים אותי לכל החיים. אז אתם יודעים
מה? אני לא פחדן!"
נשמעת נחרת בוז.
אילן: "כן! וכדי להוכיח לכם את זה, אני אקפוץ!"
הוא דוחף את הילדים, צועד בנחישות לכיוון הבניין הנטוש. הוא
מטפס לקומה השלישית, עוצם את עיניו, וקופץ.

סצנה 14:
זמן: -בוקר-
מקום: -הבית של אילן, הסלון-
נקודת מבט: -חיצונית-

אילן בכיסא גלגלים, בקבוק מים עם משפך צמוד לפיו, ראשו מונח על
הצד. אימו יושבת לידו.

נקודת מבט: -אישית של אילן-

אימא של אילן בטלפון. היא מנסה למנוע מאילן לשמוע.
אימא: "למה אתה לא חוזר? אבל... זה גם הבן שלך!... נו? עכשיו
שהוא (לוחשת) משותק הוא זקוק לך יותר!"
אילן משפיל את עיניו. היא מנתקת בבכי, נשענת על הכתף של אילן,
הטלפון בידה. אילן בוהה קדימה.












מבוסס על הסיפור הקצר שלי "הפחדן"     28.6.05







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מסקנה היא המקום
שבו נמאס לך
לחשוב



ההוא שמכיר את
מרפי


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/7/05 4:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
די בי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה