כשבן דוד שלי היה בבית חולים לכמה שעות מותחות וקשות...


אפלוליות החדר הקטן,
שמשוך בצבע לבן,
בוהק עכשיו בעיניה של אמך,
מלאות הדמעות...

מתחננת שתהיה בסדר,
פעם הייתי מתפללת לשלומך,
אבל אם דבר כזה קורה לך,
מלאך קטן, אז הנה הסימן,
שאין אלוהים...
רק שיהיה טוב, בבקשה...

אתה שוכב כך,
על מיטה עם מצעים לבנים,
שעליהם מודפס בכחול
"בית החולים,
סורוקה", מחכה כבר לשמוע,
שאתה בסדר... שהכל נגמר.

בן דוד קטן שלי, שליו,
כשמך כן אתה,
ואני פה מחכה,
לתוצאות החותכות,
של הסי.טי. הארור,
אבל אתה תהיה בסדר... זה ברור.