|
אני סוחב על גבי
את האתמול שלשום ויתר הימים
כמו טבעות מגזע עץ שהתאבן.
הזעה שעלי התיבשה
ונבקעה ביובש הצמא
כאדמה חרבה.
גלדי האכזבות שרטטו
את נתיב הזכרונות
מפת דרכים בה איש מלבדי
אינו מהלך.
שומע מתוך זכרון קמאי
דיבורים שכולם געגועים.
מזהה את ריח הגוף
ומליחות הדמעות
שהשאירו עקבות. |
|
|
מה כל-כך חדש
בבמה הזאת, פור
קריינג אאוט
לאוד?!
פודל מואר, ולא
בפלורסנט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.