ילדה עם שיער אדמוני מתרוצצת
בין עצי צפצפה קולניים.
שיערה הבוער מרצד לאור
בעלבון לשמש הלוהטת.
והשיבולים מעריצים אותה
חובקים אותה לליבם
באהבת אין קיץ
שואפים יחדיו לנצח.
רגליה בנהר השוצף
והיא נסחפת עם הקול
נופלת עם הסלע
חובקת אותו בתקווה
בזכרון
מתגלגלת איתו
עמוק
אוהבת

רגליהם משוחררות
בריקוד מושחת של חופש
רצים לשם, מעל

ניתקת מהעושר הצהוב
נושקת לעלה חיבה אחרון
ומרימה עוף
באושר

היא מגלגלת צחוק
המלבלב עם החרציות
מתמזג עם הצבע השולט
מתרחק

כשהמים שלמים במקומם בגופה
והבועות עפו הרחק עימה