אהבתי את כולן, כנראה כתוצאה מהביטחון העצמי הרעוע שלי. הייתי
נדלק על בחורה בשנייה, זאת אומרת, על כל אחת שנראתה לי בעלת
פוטנציאל. כיום זה שונה, אך אני עדיין נוטה לשנות את רגשותיי
בקלות יתירה.
אהבה.
אני אומר את המילה הזו מבלי לחשוב פעמיים.
אני אוהב אותך.

"אני אוהב אותך", נישקתי אותה. היא דחפה אותי, פלטה קללה
עסיסית וברחה, מענטזת בכל כוחה. אני לא אשקר, זה רק גרם לי
לאהוב אותה יותר.
ואז הגיעה מאיה.
"אני אוהב אותך".
והיא רצתה.
ואיכשהו כל הקסם פג, והבנתי שכל הזמן הזה נהניתי מ"הציד",
ביזבזתי זמן.
היא הגעילה אותי. אם היא מסוגלת לאהוב אדם כמוני, אני לא רוצה
שום קשר אליה.