שוב רוח קרה של שינוים בחיים אותך ממני לוקחת
ולא משאירה לי אפילו צל למזכרת
היא לא שואלת
ואולי היתי רוצה לעוף איתך
כמו שלכת ברוח
כמו ציפור אל תוך חלומה
אל תוך השקיע
אם תושית לי יד אני אבוא
דרך לילות חשוכים, אפלים, מפחידים
אני אמצא את דרכי לידך
ובמקומות בו חלומות ומשאלות נעלמים
בנגיע עדינה של צבע איתו ציירת לי ת'שמש
תחזיר אותי לחיים
כמה חיפשתי אותך?
בתוך עמולת אנשים
בין השנים
ברחובות אפלים...
ובכל פעם שיורד המסך אני בורחת מחוסר שינה
אל העיר שמזמן נרדמה, אל תוך געגוע אל תוך הדממה
אני מחפשת בין אלפי אנשים את דמותך
רק כדי לחבק ולהגיד שהשמש שציירתי לי אז כבר מזמן דהויה.