"תגיד בא לך להתנשק?" אריאל שאל אותי שחזרנו לחוף אחרי טבילה
קצרה בים. "מה, כאילו אני ואתה?" שאלתי אותו בהססנות. "כן" הוא
ענה "אז בא לך?". "טוב" עניתי והתנשקנו. אין מה להגיד אריאל
הוא החבר המיוחד שלי. למרות שאני גר בתל אביב והוא באשקלון יש
בינינו קשר חזק. הוא מסוג האנשים שישר חושבים עליו שהוא מתלהב
בגלל כל השטויות שהוא אוהב לעשות. אריאל ניסה הכל בחיים שלו
מקפיצות באנג'י דרך צניחה חופשית ועד מרוצי מכוניות על הכביש
לבאר שבע. ברור שגם אני חשבתי שהוא מתלהב שפגשתי אותו אבל ברגע
שמכירים אותו מבינים שהוא פשוט בן אדם שונה. הוא פשוט אוהב
לנסות כל דבר כמעט ואין לו שום גבולות. אני ממש לא כזה אבל
בדרך כלל שאני איתו הוא גורר אותי לשטויות שלו כולל לנשיקה
בינינו. נשיקות עם גברים אף פעם לא הגעילו אותי ובכלל אריאל
ממש לא מכוער. יש לו עיניים כחולות-אפורות שאפשר לטבוע בהם,
שיער שחור חלק וגוף של פסל יווני. הוא אמנם אף פעם לא משך אותי
אבל הוא בהחלט מושך כל בחורה שעברה ברדיוס של קילומטרים ממנו.
אני מכיר את אריאל דרך בן דוד שלי שגר באשקלון ואריאל הוא החבר
הכי טוב שלו. שהראנו לו איך אנחנו מתנשקים עם לשון והכל הוא
הסתכל עלינו ואמר "איכס מגעילים". אני ממש לא הרגשתי ככה. היה
לנשיקה איתו הרגשה של פריצת גבולות בשבילי ואני פשוט מת על
ההרגשה הזו.  

שחזרתי איתו ועם בן דוד שלי לתל אביב, בן דוד שלי טרח לעדכן את
החברים הקרובים שלי על כל מה שהיה באשקלון כולל על הנשיקה. זה
היה די מוזר כי כולם אמרו לנו משהו בסגנון "זה ממש דוחה" אבל
בכל זאת רצו לראות אותנו מתנשקים. אפילו חברה שלי רצתה לראות
אותנו למרות שאחר כך היא לא הסכימה לנשק אותי שבוע. בשישי
לפנות בוקר אחרי שנמאס לנו מהזום נסענו לים לראות את הזריחה.
איך שיצאנו מהמכונית הדלקתי סיגריה והתיישבנו על החוף. חוץ
מכמה זוגות ששכבו שם עם שמיכה והתעסקו אחד עם השני לא היה אף
אחד על החוף. "אתה חושב שכולם צוחקים עלי עכשיו בגלל שנישקתי
אותך?" שאלתי אותו. "למה שיצחקו עליך?" הוא שאל בחזרה. "אני לא
רוצה שיצא לי שם של הומו" אמרתי לו בהחלטיות. "אנחנו כאן כבר
יומיים" הוא אמר בחיוך "ולא ראיתי שיניב או חבר שלו התחיל
איתך". יניב הוא חבר די טוב שלי והוא הומו בארון אבל הוא מרשה
לי לספר לחברים קרובים שלי. נזכרתי שהתנשקנו גם מולו והוא לא
אמר כלום והבטחתי שאני אזכיר לעצמי לשאול אותו מה הוא באמת
חושב. "אתה חושב שזה מוזר שבא לי לנשק אותך עוד פעם למרות שאין
פה אף אחד שרוצה לראות?" שאלתי לפתע בשיא הכנות. "מוזר?" הוא
הסתובב אלי "אתה מכיר אותי כבר שנתיים, אני בן אדם ששואלים
אותו מה זה מוזר?". צחקתי והכנסתי לו מכה ממש חזקה בבטן.
"אידיוט זה ממש כואב לי" הוא צרח עלי וכל הזוגות הסתכלו עלינו.
הוא קפץ עלי והפיל אותי על החול שאני מנסה להעיף אותו ממני.
לפתע בלי שום הכנה היה בינינו רגע של שקט לא אופייני. הוא
הסתכל עלי כמה שניות ונישק אותי. זו ללא ספק הייתה נשיקה מסוג
אחר. הרגשתי רעד בכל הגוף ונכנעתי לו. הוא הרגיש את זה מיד
וחיבק אותי. מאז התחלתי לראות בו משהו אחר, יותר מסתם חבר.

"תגיד, אתה חושב שיכול להיות שאני הומו?" שאלתי אותו יום אחר
כך. ככה זה אצלנו אנחנו מדברים על סתם משהו אז פתאום בלי קשר
אנחנו אומרים מה שאנחנו באמת רוצים להגיד.  "אתה מכיר אותי"
הוא אמר "אני לא מאמין בהגדרות מטומטמות כאלה. אני חושב שאתה
צריך להיות עם מישהו שטוב לך איתו ולא משנה עם זה גבר או
אישה". "זה התחמקות" עניתי לו בכעס "תענה נורמלי פעם אחת ובלי
להתפלסף יכול להיות שכל הזמן הזה שהייתי עם בנות ואני בעצם
הומו?". "הכל יכול להיות" הוא ענה בשקט "אבל אני לא חושב שאתה
כזה". "למה לא?" המשכתי להציק "מה מבדיל ביני להומו?". "תראה"
הוא ענה בהססנות "אם אתה נמשך לגברים בכלליות אז אתה בטוח הומו
אבל אני לא בטוח שאתה הומו אם אתה נמשך רק לאדם אחד". חשבתי על
זה כמה רגעים. אני באמת לא מרגיש שפתאום בא לי לזיין את דודי
בלסר או לרדת לבראד פיט אבל אני בהחלט מרגיש משהו כלפי אריאל.
"אני חושב שתעזוב אותך מלנסות להגדיר את עצמך על ידי הגדרות
קיימות" הוא העיר אותי ממחשבותיי "ותנסה להגדיר את החיים שלך
על פי עצמך בלי קשר לצורה שהחברה קוראת למצב שלך". הסתכלתי
עליו כמה שניות והתחלתי לצחוק "מה נהיית לי פסיכולוג פתאום?"
שאלתי אותו למרות שעמוק בתוכי ידעתי שהוא צודק.

ביום שאחר כך הוא חזר לאשקלון עם בן דוד שלי וניסיתי לא לחשוב
עליו עד סוף חופשת פסח. שחזרתי ללימודים היו בגרויות ושטויות
כאלה שהייתי צריך לחרוש ולקחת איזה מיליון מורים פרטיים כדי
לעבור את זה אז זה היה יותר קל לא לחשוב עליו אבל אז הגיע
החופש הגדול. אחרי שבוע הוא התקשר אלי וסיפר לי שההורים שלו לא
רוצים את הסוויטה שלהם בקלאב הוטל ושהם נותנים לו אותה. אני
תוך שניה הסכמתי לנסוע וכבר בלילה הייתי באוטובוס חצות לאילת.
אחרי לילה שלם של שיחות שקיבלתי מחברים שלי ובעיקר מחברה שלי
שהתבעסה רצח שברחתי בלי להודיע לאף אחד, הגעתי לאילת וישר
עליתי לחדר ואחרי שאמרתי לבן דוד שלי ולחברה שלו שלום ונישקתי
את אריאל נרדמתי על המיטה. קמתי רק בחמש בערב בגלל שאריאל
המניאק הזה סחט עלי את הבגד ים שלו כדי שאני אקום. אחרי שכמעט
העפתי אותו מהמרפסת למים קמתי ובערב יצאנו לאוקטופוס. בערך
בשלוש בלילה אני ואריאל חזרנו למלון ובן דוד שלי וחברה שלו
נשארו שם. שהגענו התחלנו לריב מי יישן במיטה הזוגית. מריבות
בינינו נהיו ממש מוזרות כי אנחנו כל כמה שניות עוצרים להתנשק.
בסוף שינינו נפלנו על המיטה  והפסקנו לריב. התחלנו להתנשק והוא
הוריד לי את החולצה. בלי לחשוב הורדתי לו את החולצה ואת המכנס.
נשארנו שנינו בבוקסר ואני העברתי את הידיים שלי על הגוף שלו.
התחלתי לנשק את הגוף המושלם שלו שאני מתעכב על הפטמות. אחרי
כמה דקות כאלה הוא תפס אומץ ועשה מה שקיוותי שהוא יעשה. הוא
הוריד לי את הבוקסר והתחיל להביא לי ביד. אני נשכתי על הגב
והוא המשיך ואז בלי שום אזהרה הוא הוריד את הפה שלו לזין שלי
והתחיל מצוץ. כבר קיבלתי כמה מציצות מבנות בחיים שלי אבל זו
הייתה מיוחדת. אני לא ממש יכול להצביע על מה שהיה מיוחד אבל זה
גירה אותי אפילו יותר. החלטתי שאני הולך למצוץ לו גם והוצאתי
לו את הראש. הורדתי לו את הבוקסר וזין ענק התגלה מולי. זה היה
לפחות 22 ס"מ וניסיתי להכניס כמה שיותר לפה והתחלתי למצוץ שאני
משחק עם הלשון שלי מלקק את הזין שלו. הוא התחיל להביא לי ביד
וזה גירה אותי אפילו יותר אז התחלתי למצוץ מהר יותר. שנינו
גמרנו בערך באותו זמן והוא נכנס להתקלח.

כשנשארתי לבד התחלתי לחשוב על מה שעשיתי כרגע. הראש שלי התחיל
להתפוצץ מכאב ואני שעדיין הייתי ערום התלבשתי וירדתי ללובי.
יצאתי מהמלון והתחלתי ללכת עד שהגעתי לחוף. הרגשתי שאני לא
מסוגל לחזור ולהסתכל עליו יותר וכעסתי עליו שהוא שכנע אותי
לעשות את מה שעשינו. עמוק בלב כבר הבנתי למה הכל כל כך מיוחד
ומגרה איתו. זה כבר לא היה סתם קטע מטופש בין שנינו אל משהו
יותר מזה, הרבה יותר מזה. כבר הייתי ממוטט מעייפות אז בלי
לחשוב הרבה נשכבתי על החול ונרדמתי. התעוררתי אחרי שעתיים בערך
שהשמש זרחה ושטפתי פנים במים. חזרתי למלון בלי ברירה ושמחתי
שרק חברה של בן דוד שלי הייתה בחדר. היא אמרה לי שכולם דואגים
לי ומחפשים אותי ואני רק אמרתי לה שאני לא מרגיש טוב. ביקשתי
ממנה למסור לכולם שאני חוזר לתל אביב וארזתי את התיק. תפסתי
מונית לתחנה המרכזית של אילת וחיכיתי שעה בערך עד שהאוטובוס
הגיע. בערך בשלוש הייתי בבית והלכתי לישון. שקמתי בערב, אימא
שלי מסרה לי שבן דוד שלי התקשר כמה פעמים אבל לא רציתי להחזיר
טלפון. התקשרתי לדודו חבר שלי וסיפרתי לו שחזרתי. לא העזתי
לספר לו על הסיבה האמיתית והוא סיפר לי שחברה שלי כועסת עלי
רצח אבל זה לא היה איכפת לי. בערב שפגשתי אותה נפרדתי ממנה
סופית. היא חשבה שזה בגלל שהיא התעצבנה עלי וניסתה לשנות את
ההחלטה שלי אבל ידעתי שאני לא רוצה אותה. לא ידעתי מה אני אמור
לעשות עכשיו. מצד אחד אני מרגיש משהו כלפי אריאל ומצד שני אני
לא רוצה להרגיש את זה ובכלל אני לא הומו. התקשרתי ליניב חבר
שלי שהוא גם הומו. שהוא בא סיפרתי לו הכל בלי להסתיר כלום
ושאלתי אותו מה לעשות. "אתה אוהב אותו?" הוא שאל. התפתלתי כמה
שניות ששמעתי את השאלה הישירה הזו אבל בסוף עניתי כן חלש.
"והוא אוהב אותך?" הוא שאל. "לא יודע" אמרתי ופתאום קלטתי שאני
לא יודע איך הוא מרגיש בכלל. "אז אתה חייב לברר" הוא אמר בטון
החלטי "ואם הוא אוהב אותך אז מה בעצם מפריע לך?". "לא יודע"
אמרתי שוב "אני פשוט לא חושב שאני הומו". יניב הסתכל עלי ואז
אמר "אתה באמת הולך לזרוק את האהבה שלך בגלל שטות כזו? תעשה מה
שאתה מרגיש בלי להתייחס להגדרות וחוץ מזה הומו זה לא רק בנים
שמסתובבים בשמלה מגיל אפס ואתה כבר צריך לדעת את זה אם אתה חבר
שלי". הוא שתק לרגע המשיך "נגיד שמחר תתאהב בבחורה זה שהיית עם
גבר יעצור אותך? תאמין לי שלא אז פשוט לך על מה שאתה רוצה
עכשיו בלי לחשוב על מה יקרה מחר". הקשבתי בשקט ואמרתי "אני
חושב שאתה צודק. מוזר שזה בטח מה שאריאל היה אומר". הוא צחק
ואמר "אולי אתה בעצם מאוהב בי ולא יודע". צחקתי גם ונרגעתי.
הבנתי שאני חייב לדבר עם אריאל ומייד.

ביום שאחר כך כבר הייתי על האוטובוס בחזרה לאילת. הגעתי בערב
ותפסתי מונית למלון. עליתי לחדר ועמדתי בחוץ. לא ידעתי אם
לדפוק על הדלת או לא. כבר סיפרתי לבן דוד שלי שאני חוזר אבל
ביקשתי ממנו שלא יספר לאריאל אז לא ממש הקל עלי. דפקתי על הדלת
והיא נפתחה. בן דוד שלי עמד שם וחייך. הוא לקח לי את התיק מהיד
ואמר "הוא בבריכה. רד אליו עכשיו". הדלת נסגרה ואני ירדתי
למטה. הלכתי לבריכה ונשארתי בבגד ים מאולתר. ראיתי את הגב שלו
בצד השני והתחילו לי פרפרים בבטן. הוא דיבר עם מישהו שהיה בחדר
לידנו ואני התקרבתי אליו בלי שישים לב וקפצתי עליו לתוך
הבריכה. הוא נבהל כמו שצריך וכמעט טבע ואז הוא ראה שזה אני.
הוא הסתובב ויצא במהירות מהבריכה והתחיל ללכת לכיוון הלובי.
יצאתי במהירות אחריו ותפסתי את הכתף שלו. הוא העיף לי את היד
ואמר בקרירות "שמעתי שנסעת הביתה אז מה קרה שחזרת?". הסתכלתי
בעיניים המדהימות שלו וזה רק חיזק את ההרגשה שלי יותר. "אנחנו
צריכים לדבר במקום פרטי יותר" אמרתי לו. הוא המשיך ללכת ואמר
"אין לי מה להגיד לך". "אבל לי יש מה להגיד לך אז בוא" אמרתי
בכעס וגררתי אותו לחדר. בן דוד שלי וחברה שלו יצאו איך שנכנסנו
והוא התיישב על כיסא ואמר "אני מקשיב". דווקא ברגע הזה לא
ידעתי מה אני אמור להגיד למרות שתכננתי כל הדרך מה בעצם אני
אומר לו. "אני ממש מצטער על זה שברחתי לך אבל אתה בטח מבין
אותי". אמרתי בסוף. "האמת?" הוא הסתכל עלי "אני ממש לא מבין
אותך. אני לא עשיתי שום דבר שאתה לא רצית אז באמת שאין לי מושג
למה ברחת". "אז תנסה להבין שאני לא כמוך" אמרתי בשקט "ודבר כזה
מאוד הפחיד אותי". הוא שתק קצת ואמר "אז למה לא סיפרת לי שאתה
מפחד או לא רוצה, חשבתי שאנחנו קרובים יותר ואתה מספר לי כל
דבר". התחלתי לחשוב שלא יצא טוב מהשיחה הזו והוא כנראה חשב
אותו דבר כי הוא התקרב לדלת. לפני שהוא יצא קמתי ואמרתי "אנחנו
באמת קרובים אריאל וזה לא קשור אבל איך זה קשה לדבר איתך על
הרגשות שלי כלפיך. אני לא יכול לבוא אליך סתם ולהגיד לך שהבעיה
שלי זה שהתאהבתי בך". הוא הסתובב והסתכל עלי ואז יצא מהחדר.
נשכבתי על המיטה והרגשתי איך כל העולם מתמוטט סביבי. שכבתי שם
זמן שנראה לי כמו נצח ובכיתי ואז אריאל נכנס שוב ובלי להסתכל
עלי אמר "אתה יודע מה הבעיה שלך? אתה חושב רק על עצמך כל הזמן.
אתה באמת חושב שרק לך פשוט פתאום לגלות שאתה לא מה שחשבת? או
שאולי חושב שרק לך קל לגלות שהתאהבת בחבר שלך?". הוא פתאום ראה
שאני בוכה והתקרב אלי. הסתכלתי עליו והוא ניגב לי את הדמעות
מעל הלחי. "אני מצטער" אמרתי לו "אני בדרך כלל יודע שלך אין
בעיות עם רוב הדברים המיוחדים שיש בעולם". הוא חייך ושאלתי
אותו בלחישה מהוססת "אתה אמרת קודם שאתה אוהב אותי?". העיניים
שלו ענו לי ובלי לחשוב הרבה משכתי אותו עלי ונישקתי אותו. הוא
לא התנגד ונישק אותי בחזרה. זו לדעתי הייתה הנשיקה הראשונה
שלנו. נשיקה שסימלה שאין בינינו סודות יותר. נשיקה שסימלה את
הרגשות שלנו אחד לשני. נשיקה שהייתה בעצם תחילת הקשר האמיתי
בינינו. זו כבר לא הייתה סתם נשיקה בין חברים.