רועי דוד / התפקעות |
ואני מולך, כמו ספר פתוח,
ואף אחד לא סיפר לי שאת דיסלקטית.
חריקת שיניים.
עצבים.
אני תולש לעצמי שערה שערה מהראש,
או שמא אני נוגע לא נוגע והן
נושרות.
כמו דמעות.
צעקה.
קול חרחור.
מתגלגל על המיטה, מחליף פוזיציות
כמו זיפזופ בטלוויזיה.
התמתחות.
נסיון להתפקע.
כשלון.
לו יכולתי לי להתפקע,
דם ובשר פזורים סביבי
וסביבי כבר לא שם
כי אני.
מפוקע.
כואב בגרון, אח"כ
בבטן.
נסיון אחרון של התפקעות.
כשלון צורב.
נתפסתי בעורף האויב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|