[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רועי דוד
/
התפקעות

ואני מולך, כמו ספר פתוח,
ואף אחד לא סיפר לי שאת דיסלקטית.

חריקת שיניים.

עצבים.

אני תולש לעצמי שערה שערה מהראש,
או שמא אני נוגע לא נוגע והן
נושרות.
כמו דמעות.

צעקה.

קול חרחור.

מתגלגל על המיטה, מחליף פוזיציות
כמו זיפזופ בטלוויזיה.

התמתחות.

נסיון להתפקע.

כשלון.

לו יכולתי לי להתפקע,
דם ובשר פזורים סביבי
וסביבי כבר לא שם
כי אני.

מפוקע.

כואב בגרון, אח"כ
בבטן.

נסיון אחרון של התפקעות.

כשלון צורב.

נתפסתי בעורף האויב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עוד יתרון
משמעותי בלהיות
שממית הוא שתמיד
אפשר להחליף
זנבות כמו
גרביים.

שממית מתרפקת
בנוסטלגיה
סכרינית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/8/05 1:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי דוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה