עייניה, יפות חדרו לחלומות הכי כמוסים שלו
פיה, האדום והגדול ליווה אותו בכל דרכו
שיערה, הארוך והשחור והריח המתוק
לחיה, כשני כוכבים זוהרים נוצצים

כל פעם שנתקל בה
היו השמיים נהפכים מוזרים מוזרים
עם צבעים מאוד משונים
היה שם כחול סגול וכתום בוהק

הכל נהפך שלכת
נהפך קריר וחשוך
כאשר הלכה היא מאיתו.

לפעמים לא הייתה חוזרת
במשך חודשים ואפילו שנים
הוא תמיד היה מחכה, לא איבד תקווה
היו כאלה שאמרו לו
טיפש שכמוך מה אתה מחכה לה
לך תמצא לך אחרת, יותר שווה יפה וטובה

אך הוא היה שקוע בשלו
הוא אהב אותה
או, כמה שאהב אותה
את אותה נערה קטנה ממנו בשנה

אך הוא עזב אותה
ושמע לכל האנשים הטיפשים
שאמרו לו להמשיך הלאה
אותה נערה לא חזרה למקום בו אינה רצויה
לא ראו אותה יותר בכפר
כאילו נעלמה ולא הייתה קיימת

והוא לה כבר לא חיכה
לא ציפה והיה מלא תקווה
אלא שקוע במרה השחורה
של החיים בלעדיי אותה אהובה

היתעורר מאוחר, כך חשבה
מאוחר מדי, אני כבר לא אחזור
לא אראה אותו ואת חבריו הבורים באהבה
הוא עשה את הבחירה
ולי, לא נותרה ברירה
אהובי, אהובי
חלמתי עליו היום בלילה
אך זה לא היה אותו הדבר כמו להיות איתו ביחד ממש.

כמה סיפורי אהבה כבר יוצא לכם לשמוע?
בשבוע בממוצע אתם שומעים חמישה
אז מה הוא הסיפור הזה שלה עבורכם?
עוד הרפתקה, אהבה נכזבת?
אבל בשבילה זה לא עוד סתם סיפור
היא הרגישה קיוותה ונכוותה

והיא אליו תחזור
והוא עליה יישמור...

אמממממ... וואווו לא חשבתי שאני ארשום משהו כזה "סיסי"
אופסססססססס... טוב אני בכל זאת אקדיש אותו למקור ההשראה הכמעט
תמידי (עכשיו אני מסמיקה טיפה), אני רוצה להקדיש אותו לענבר
(א-חותי) ולקובון...ולא משנה מה יעבור בינכם תעשו רק מה שטוב
בשבילכם... (בעעעעעעעעעע... עכשיו זה באמת סיסיות, אני פשוט
אפסיק לכתוב את זה עכשיו כדיי לא להישמע יותר מידיי קיטשית
ובעעעעעעעעעכסית)...