הוא פרש את כנפיו
מהיום שנולד,
הוא ניסה לעוף
אך לא הצליח
הוא ניסה ונפל
וכך שוב ושוב
אמא אמרה לו:
"אל תדאג
מכל טעות, לומדים
אתה עוד תצליח להמריא לשחקים."

עבר שבוע
והוא הפסיק לנסות
הוא התייאש ולא ניסה לעוף יותר.

אמא מתה...

והוא  החליט שהוא
חייב לנסות שוב לעוף
הוא פרש את כנפיו
ועף למרומים

הוא היה גאה מאוד בעצמו
ונזכר במה שאמא אמרה,
"אל תדאג
מכל טעות לומדים
אתה תצליח להמריא לשחקים."

הוא זכר את מילותיה
של אימו
ולא שכח אותן לעולם.
ובכל הדרכים אשר
פנה זכר הוא את מילותיה:
"אל תדאג
מכל טעות לומדים
אתה תצליח לעוף לשחקים..."

לא זוכרת מתי כתבתי את השיר, כנראה מזמן כי אני לא זוכרת מה
עבר לי בראש באותו רגע... אני חושבת שהוא די מכוער.