ליאור שרביט / אני מצטער |
שעשיתי ועכשיו כבר עבר
הייתי צריך להשאר כאן איתו
ולא לצאת לשם עם כולם.
אחרי הכל הוא היה לבדו
ואני נטשתיו ללא אדם מלבדו
בביתו הריק, מיטתו הקרה
ללא אישה, ילד, נכד או נכדה.
הוא בעצמו רצה קצת אתי להיות
אני מצדי העדפתי לטעות
ועתה כשאני הנני לבד
אני מבין את אשר היה לי ביד
והפסדתי...
עכשיו כבר חזרתי, אבל הוא כבר ישן
ואני מרגיש רע עם עצמי
כי אני
הבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|