מאחורי המסך
ליד הקיר
הוא ישב על כיסא קטן ובהיר.
הוא לא דיכאוני או עצוב,
פשוט פגוע ומבולבל.
חיו הם לא חיים,
חברים הם לא מבינים,
הוא חושב על החיים ומדמיין
"אם אמות מחר מה יקרה?"
הוא יודע שהוריו ייבכו,
חבריו יבכו גם הם,
משפחתו הקרובה-רחוקה תתעצב אך זה לא יזיז לה.
ואז הוא מבין שכול מה שהוא באמת רוצה זה תשומת לב,
אבל הוא יקבל אותה רק כשימות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.