|
בשתיקתך
נוצרים חללים
גם בקיעים כבר ישנם
בזכרך.
אני חשה נבגדת
על ידי הזיכרון
הלא אך זה הלכת
וכיצד כבר לא רואים צללים.
ריחך עוד עומד
במקום בו עזבתו
ריח גן ועץ תפוח
ספוגי טללים.
ובפינה כסא נדנדה
עייף מנדודים
כמוך הוא כעת
זכרונות,
געגועים. |
|
עם כל הכבוד
לבמה מי שהביאו
את התהילה לצבע
הכתום וקבעו את
מקומו הרם
בפנתיאון הצבעים
לא היו אלא
קרויף וואן
בסטן, חסידי
אומות ישראל,
יבדל"א.
שממית עושה סדר
בפלטת הצבעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.