|
בשתיקתך
נוצרים חללים
גם בקיעים כבר ישנם
בזכרך.
אני חשה נבגדת
על ידי הזיכרון
הלא אך זה הלכת
וכיצד כבר לא רואים צללים.
ריחך עוד עומד
במקום בו עזבתו
ריח גן ועץ תפוח
ספוגי טללים.
ובפינה כסא נדנדה
עייף מנדודים
כמוך הוא כעת
זכרונות,
געגועים. |
|
|
(ילדים, בסלוגן
זה אבד ההומור,
אנא מצאו אותו
וצבעו אותו
בצבעים עליזים
ואו אז שלחו
אותו אל הבחור
החביב שמאשר את
הסלוגנים
שיעיין, ישפצר
ימחזר ויאשר את
הסלוגן החביב
שלכם, בהצלחה)
בוליביה.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.