כף מוחאת לעצמה
שיר ענוג
עד לכף השניה
ששותקת ממול
בכיסי
כף מוחאת לעצמה
קצב שתוק
לריקוד לא נראה
כמקצה שיגעון
הנראה ממרחק
דמעת קצה העין,
ונשמעת רחוק
כמו שירי אהבות לוויתן
מהדהד אל בין הסלעים
עד קצה גבול גופי.
ודמעה, בתשובה,
נפלה ורקמה
קור שקיפות, רק מוחש,
בין השקט הזה הנכמר
אל כנף הפרפר
לכל...
שלימדו אותי כי שירת ליבי שתוקה בתוכי ולא נשמעת למרחק |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.