משפך של מילים נפתח לי בראש
והראש מתכווץ הוא לא מוכן, הוא כנראה מפחד, ממה? אני כבר מזמן
הפסקתי לשאול ואני איתו ביחד מתחבר לפחד,
וביד ביד נלך כנראה שתמיד הוא זה שיוביל,
זה כואב זה תכף יתפרץ, אני יודע, הנה באמת שאני יודע, אוי זה
זז מהר זה מפחיד,
אני אדם די פחדן אחרי הכל אז אולי זה לא מפחיד? אולי רק אותי?
אבל איך בפנים התחברו להם כבר כמה בתים?
איך בפנים הכל כבר השתחרר? בוא בוא מילים יפות בוא לאצבעות,
אתן רואות, הן עדינות, הן יפות, בוא מילים, בוא מילים יפות,
בוא לאצבעות, כן הן עדינות, אוי איזה יופי הן נהפכו לצבעים,
מפולת של צבעים יפים, זה מגיע אליי במהירות אדירה, זה כבר לא
מפחיד, לא, עכשיו זה כבר נעים!