[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דקוטה חשב שהוא טבח לא רע בכלל, אך לעתים רחוקות היה רעב.
יום אחד, החליט שהוא רוצה להכין את החביתה הגדולה, המדהימה
והטעימה ביותר שאי פעם נוצרה. זמן הוא מצרך יקר, הוא לא בזבז
אותו ומיהר למלא את כל דירתו בביצים.
הוא שבר את הביצים ושפך את כל תכולתן לתוך קערה ענקית. "כל
החלבון הזה, כל החלמון הזה", חשב לעצמו תוך שהקערה מתמלאת, ללא
פואנטה.
בערך בביצה ה-64, החל לשים לב שהוא מאבד את ראייתו. הוא שבר
שפך את תכולת הביצים בטעות על הרצפה, שנהייתה דביקה מאוד. הוא
הסתכל על הרצפה, וראה אותה מעומעמת. הוא התמלא פחד.
דקוטה חשב שאם יפסיק לשבור את הביצים, יתכן שראייתו תשוב להיות
כקודם, לכן הפסיק לשבור את הביצים, וחיכה. במהרה גילה, שהתוצאה
הייתה הפוכה. הוא התעוור מהר יותר.
אחוז בהלה, קרוב לעיוורון מלא, דקוטה החל לחפון 4-5 ביצים יחד
בידיו והחל לשבור אותן בקצב, תוך שהוא ממרר בבכי, "אתן גרמתם
לי להתעוור".
כמו ילד קטן. עמד שם דקוטה ובכה, עיוור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מכיר אדם
שצילם את הנוף
שראה
מחלון החדר שבו
אהב
ולא את פני זו
אשר אהב בו.

יהודה עמיחי
ז"ל


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/8/05 15:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני פיירפילד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה