זרעים של השמש
נפלו בשיערך שחור שקיעה
וזריחת הלבנה
קיץ

כמו היינו ילדי שדות זהובים
יחפים
והרוח לחש לנו באוזן
שצריך לחשוף
שיניים
ולנקות את הרוק מהשפה

והיינו בוכים ושוחקים, רצים
ומשחקים

[לא הכרתי אותך כשהיית קטנה -
גם עכשיו את כמעט בלתי נראית, אבל אז עוד יותר,
ענקית שלי]

ומצאתי מעל החלון של הבטן
שצמחו לך פירות נהדרים -
ללקק את הפיטם

ואני אומר ממרום קמטיי
כי
מותר להתענג על האופוריה
גם אם זה מפחיד
ק'סת...

ומותר לפרוע בזקן וללכלך
בעיניים
ולדבר בקול תינוקי
כי מי יודע
מתי כל זה יגמר -
מהר מדי כמו ילדות

מי אמר שאסור לערבב את הורוד של הפודינג
עם השחור של השוקולדה?

והנה אני יודע לכתוב
כמעט בלי שגיאות.