היו לי הפרעות אכילה מגיל צעיר, זה התחיל מי שלא אכלתי והייתי
רזה מידי, אחר כך זה התהפך והגעתי למשקל עצום הפסקתי לאכול שוב
ורזיתי חצי ממה שהייתי. היום אני בסדר, אוכלת - אבל כועסת על
עצמי תמיד.

לאכול ולכעוס על עצמך בסוף
לרצות למות ומצד שני להילחם
להרגיש שאין כוח יותר אבל להמשיך בדרך הלא נודעת ולדעת שיש לי
כוח לחשוב על  העבר ולתת לעתיד להיבנות
להישבר ולדעת שפעם היה רע יותר ויותר רע לא יכול להיות
להשמין, להרזות, להרוס את החיים, הבריאות, החברה ואת מה שנותר
מהמשפחה
אבל מצד שני לקבל עזרה ולא להבין בשביל מה ולחשוב, להבין ולדעת
לחיות בזיגזג בין בעיות.
בין חיים למות, לחיות.


איך נפטרים ממחלה שגם בגוף וגם בנפש היא גרה?
איך נפטרים ממחלה שפעם גרמתי לה אך אותה אני היום לא רוצה?
איך נפטרים ממשהו שאי אפשר להילחם בו כשכואב?
איך אפשר להילחם בו אם הוא בלב?