לחברתי הבאתי בובת סמרטוטים,
כמוני.
מה היא לוחשת, בובה אילמת.
וחברתי, ילדה אוהבת,
ליטפה והקשיבה..
ומספרים ממעל הגיחו,
הבובה קרועה.
חסרת תועלת.
לחברתי הבאתי בובת חרסינה עדינה,
כמוני.
סדק בליבה.
וחברתי, בתמימותה
משחה יוד על לבה הפצוע.
יד זדונית מעל הושטה,
שברי בובת חרסינה
על רצפתה.
ואתה הבאת לי ורד,
כמוך.
צעיר,רענן
ואני באהבתי טיפחתי
ורד אחד, שנבל.
ואני
לא עוד נתתי בובות.
ואני
לא עוד ליטפתי ורדים.
התפזרתי כשברי בובת זכוכית,
על גבי אותו הקבר.
שהנחת עליו את הורד,
הורד שקמל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.