רק חסר שלא תדע.
בלילה בשבילי,זה לא תמיד שקט פה
אצלי...
אתה בטח הנחת את ראשך מזמן על הכר
נרדמת...
בטח אחרי עוד פגישה איתי.
בראשי הפגישות שלנו קצת אחרות
מתנהלות באופק אחר ובמחשבה תואמת.
נשימתך זה בטח הדבר האחרון שהצלחתי לשמור בזיכרוני לזמן קצוב,
או שבעצם,
זה היה החיוך עם המבט הקפוא.
אותה אירוניה לשמה,אילו ידעתי מראש על הדבר לא הייתי נותנת לך
לכבוש עוד שטחים,
שאחד מהם זו...
אני.
מהססת להגיד לך
ש...
כי אולי אאבד עוד רגעים מאושרים בחיי.

רק חסר לי שלא תדע.