עירית שטקלמכר / חייל |
בדלת
נעליים גבוהות מושלכות
ובני מתחבק אנושות.
בהכנסו פשט עורו,
כמו דוב,
הפך נסיך.
על חבל הכביסה תליתי
סרבל הנומקס - מלכותו.
רוח בוקר מצחקק בשרווליו
מפיח ריח צ"וקלד צ "יפס
מאוורר פחדיו בחושך.
אימת הארבעה
לכודים בצריח פח
רק העיניים צדות בצג
הילת אנוש אחר,
אדם כמותם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|