יונתן ארבל / מהרהר בך |
אור של בוקר פרץ את שימשת חלונך. זה עתה הקצת.
מבטך עוד מטושטש. את מעבירה יד בשערך.
שמש צהריים מכה בך. בצעד נמרץ את פוסעת.
מבטך ממוקד. את נוגעת אגב בבטנך.
קרן חושך ראשונה מלטפת אותך. אוחזת עדינות כוס בידך.
את מסתכלת ולא רואה. ידך מכסה פיהוק.
את מתכסה בחשכה. את שומטת את הספר.
עינייך עצומות. את מושיטה יד לחפש דבר-מה.
אני מהרהר בך הרהורי סדקית.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|