כשהמציאות תתפוצץ למליון מילים
והדמיון פתאום יפליג למרחקים ביחד
עם הכנפיים של התחפושת מלאך שלי
שיתחילו להתעופף בחדר
ואני אדע שעכשיו בסדר

כשדמעה לא תמלא לי את העין
והחיוך יבוא מעצמו
כשאלוקים יתן לי נשיקה על המצח
ולא אגיד עוד יום יבוא

כשהשמש תשרוף עוונותיי
והגשם ישטוף זיכרונותי
כשאבא יגיד שהוא אוהב
כשבלב שלי כבר לא יהיה כואב

שלא יהיה לי יותר קשה
כשאבין מה אתה בכלל רוצה
כשאוכל להתאהב בלי להפגע
כשאני ארצה ולא אצטרך להכנע,

   רק אז אצליח עם עצמי
                   
        להיות שלמה.