חוץ. תל אדמה. לילה.
מעל פסגת התל מציצים ראשיהם של ירון ועודד, לובשים מדים
מרופטים וחובשים קסדות צבאיות.
עודד מרים משקפת שחורה גדולה ומביט דרכה דקה ארוכה.
ירון: "...אז הפוסטמה הזאת פתאום מוציאה מזוודה ומתחילה להוציא
את הבגדים שלי מהארון"
עודד מוריד את המשקפת, מרים מכשיר קשר.
עודד: "דילדו, כאן קליקר עבור"
ירון: "אתה מבין? הבגדים שלי!"
מכשיר הקשר מזמזם: "דילדו שומע עבור"
עודד [לתוך המכשיר]: "דידלדו, יש א'. הסנאים במכלאה, אני חוזר-
הסנאים במכלאה."
ירון: "אז אני לא מאבד ת'עשתונות, תופס ת'עציץ שאמא שלה הביאה
ומעיף 'תו על הקיר"
מכשיר הקשר מזמזם: "קליקר, קיבלתי, רות."
ירון: "והיא נכנסת להיסטריה מעיפה את כל הבגדים מהארון לגמרי"
עודד פורס מולו מפה מנויילנת ומוציא מצפן.
ירון: "ואחרי שנגמרים הבגדים אתה שומע? היא מתחילה לפרק את
המדפים ולדחוף אותם למזוודה"
עודד בינתיים מסמן עם מחוגה על המפה ומודד מרחקים.
ירון: "אז אני לא מאבד ת'עשתונות, תופס ת'אקווריום שלה ומעיף
'תו על הקיר"
עודד מרים את הראש, נראה טיפה מבולבל, הוא מרים משקפת וסורק
איתה מסביב.
ירון: "עכשיו 'תה שומע מה עושה הפסיכית? היא מתחילה להבריג את
הצירים של הדלת, ואני קולט שהיא לגמרי השתגעה"
עודד מניח את המשקפת ומרים את מכשיר הקשר, הם מדברים ביחד:
ירון: "אז אני לא מאבד ת'עשתונות - -"
עודד: "דילדו, כאן קליקר עבור"
ירון [ממשיך]: "אני תופס ת'בולדוג שלה ומעיף 'תו על הקיר"
מכשיר הקשר מזמזם: "דידלדו שומע עבור"
עודד [למכשיר הקשר]: "דילדו קבל עידכון- יש קרנף בשער ושני
שועלים בתצפית! אני חוזר- קרנף אחד בשער ושני שועלים בתצפית!"
ירון: "אתה מקשיב לי בכלל?"
עודד מביט בו לרגע.
מכשיר הקשר מזמזם: "קליקר קיבלתי, רות"
עודד: "לא נמאס לך מהסיפורים האלה?"
ירון: "איזה סיפורים?"
עודד: "כל יום רביעי אנחנו שומרים בגן החיות ואתה מזיין לי
ת'שכל על החברה המופרעת שלך..."
ירון: "מה- לא שמעת עד הסוף..."
עודד: "תן לי לנחש, היא שוברת את הבית ואתה מעיף את הדברים שלה
על הקירות?"
ירון [קצת מאוכזב]: "אה, כבר סיפרתי לך?"
עודד: "לא! אבל זה תמיד אותו דבר!"
ירון שותק. עודד ממתין רגע ואז מסתובב ומרים את המשקפת.
שתיקה של כמה רגעים.
ירון: "אז מה קורה בג'ירפות?"
עודד: "כרגיל- שני זקיפים מעל החומה ואחד בתעלת המים"
ירון מביט סביבו בשיעמום, עודד ממשיך לחפש עם המשקפת.
ירון: "בא לך שוב פעם לנעול ת'חובשת בכלוב של הבבונים?"
עודד [מניח את המשקפת ומחייך אל ירון]: "בוא"