|
בערפל זהוב וכחלחל
כשכנפי אביב רוחפות מעל
עם ענן אפור אימרה
ואויר שקוף-קרה,
קליפת גופה סערה
על עלוה נשורה ובהרה
בשל טיוטת מילה צלוקה
שכמו נחקקה באבן סדוקה.
בדיאלוג בין מגעו לנלהבותה
ובגיא של חרטה
ידעה שכך ובזה ההר
לא תהיה אותה "היא" ממחר. |
|
|
[הכנס קטע
מצחיק כאן]
[הכנס שם המחבר
כאן], [הכנס
סבטייטל אירוני
ומשעשע כאן] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.