|
בערפל זהוב וכחלחל
כשכנפי אביב רוחפות מעל
עם ענן אפור אימרה
ואויר שקוף-קרה,
קליפת גופה סערה
על עלוה נשורה ובהרה
בשל טיוטת מילה צלוקה
שכמו נחקקה באבן סדוקה.
בדיאלוג בין מגעו לנלהבותה
ובגיא של חרטה
ידעה שכך ובזה ההר
לא תהיה אותה "היא" ממחר. |
|
|
שלום, קוראים לי
במה ואני...
אני...
-תגידי את זה,
במה. תהיי חזקה.
אנחנו פה
בשבילך.
אוקיי... אז...
קוראים לי במה
ואני חדשה!
-אני חושב
שמגיעות לה
מחיאות כפיים.
אפרוח ורוד,
מנחה קבוצת
תמיכה לבמות
חדשות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.