זמן רב מאז שרבטתי שמך
ולצדו לבבות מאושרים.
ימים עברו מאז השתוקקתי לישון
רק כדי להזכר במפגשנו האחרון.
תקופה חלפה מאז ידעתי
טעמה של אהבה.
ובכל זאת, אינך חסרה,
כי בנייך - אהבהובי קיץ שנולדו
בחטא אמם, משעשעים ימיי ולילותיי
טובי מראה ונטולי כאב ופחד
ועל אף הדמיון לאמם הפוחזת
עוצרים בעדי מלשפת התהום לגשת.
אך חרב התבגרותם תלויה מעל ראשי,
ורוחות האם החלו נושבות לכיווני,
דמותה אט אט תופסת מקום בנפשם
ומיום ליום הופכת להיות מנת חלקם.
באין ברירה ממשפחה זו אבחר
באב-עב הבשר, שטוף הזוהמה.
מוחו מלא מחשבות על ערגה וזימה.
את לילותיי אעביר בתאוות בשרים.
עוד יחלפו זמנים רבים, עד שאשרבט שוב
לבבות מאושרים.