[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רוני גמר
/
קשר השתיקה

1. פנים/ חוץ. סובארו סטיישן חבוטה. יום.                    
       
דרך מהירה בשביל פריפרי רצה דרך החלון. הרכב נכנס לתוך מנהרה
ודרך ההשתקפות רואים את עיניה של עדי בוהות באוויר כשראשה שעון
על החלון. הרכב יוצא מהמנהרה וההשתקפות נעלמת. עדי בת ה- 21
לבושה במדי א', על כתופתיה דרגות של סגן וכומתה סגולה בכותפתה
השמאלית. שיערה שחור קצוץ, כמעט "גלאח". עיניה עייפות והיא
נראית מרוטה. היא יושבת במושב ליד הנהג. הנהג הוא גבר כבן 40,
על ראשו כיפה סרוגה ויש לו משקפיים עדינים. הוא לא מגולח.
ברדיו יש תכנית אקטואליה או חדשות שבהן מדובר על אירועים שהיו
בסוף השבוע בעזה בהם נהרגו שני מחבלים שניסו להסתנן לארץ.
כשעדי שומעת את זה היא מרימה את ראשה ומסתכלת על הרדיו. הגבר
מבחין בתנועה ומחייך אליה.

מתנחל
זה אתם? כל הכבוד לכם.

הוא מסמן עם ראשו אל הרדיו. עדי מחייכת אליו בנימוס ומסמנת עם
ראשה לאו, היא מחזירה את ראשה אל החלון ולוקחת נשימה עמוקה.

2. חוץ. מחוץ לבסיס. יום.                                    
         

אוטובוס של מועצה אזורית חוף עזה נעצר ליד שער הבסיס. יורדים
ממנו מספר חיילים שהולכים אל תא המטען ומוציאים את התיקים
הענקיים שלהם. בינהם יורדת גם עדי עם תיק גב קטן. היא לבושה
במדי א' מגוהצים ומבריקים וחיוך גדול מקשט את פניה. היא נראית
רעננה ומאושרת. על ראשה כובע יחידה. היא מגיעה אל השער ופורקת
את נשקה אל השמיים.

3. חוץ. ליד המרפאה. יום.                                    
           

עדי הולכת בצעד בטוח אל המרפאה, החיוך לא מש מפניה. שני חיילים
עוברים לידה ומחייכים אליה. המרפאה היא למעשה אוהל 12 צבאי
רגיל שבכניסה אליו יש צליה גדולה ומתחתיה שני ספסלי מתכת
אפורים, עליהם יושבים שני חיילים עם תיקים רפואיים בידיהם. היא
לא מתייחסת אליהם ונכנסת ישר למרפאה.

4. פנים. "חדר טיפולים". יום.                                
         

פנים האוהל מחולק לשניים על ידי שני ארונות גדולים. כאשר החלק
הראשון משמש כחדר טיפולים והחלק הפנימי יותר הוא חדר הרופא,
ומאחורי פרגוד בעומקו נמצא "חדר השינה" של הרופא.
בחדר הטיפולים יושב מיכאל, בן 20, על כסא ליד שולחן הטיפולים
ומשחק בסלולרי. הוא מרים את ראשו כשעדי נכנסת ומחייך אליה.

מיכאל
הקפיצו אותך מאמצע החפש"ש, אה?

עדי
שטויות, סופשבוע אחרון וזהו אין יותר.

מיכאל
אני גם רוצה.

עדי מסתכלת לעבר חדר הרופא שמוסתר על ידי סדין לבן.

עדי
יניב עוד פה?

מיכאל
כן, באו כמה חיילים מכפר דרום ולא היה לו לב להגיד להם לא. עד
שהם מצליחים לצאת משם.

עדי
ומה עם הקרפ"ג?

מיכאל
אל תשאלי, התאג"ד של הגדוד נמצא כל השבוע בחיפוק של איזה
פעילות של הפלס"ר, אנחנו תופסים במקומם את הכוננות.

עדי מכניסה את ראשה דרך הסדין ורואה את יניב יושב מאחורי
השולחן מדבר עם חייל. יניב מרים את ראשו אליה ומחייך. הוא מסמן
לה עוד רגע. הוא לבוש על א' נראה מוכן כבר ליציאה. עדי מחזירה
את ראשה ומתיישבת על מיטת הטיפולים.

עדי
אה וואלה? אז מי עוד פה?

מיכאל
ברדוגו ואיזה רופא מילואים, מקסים או משהו כזה.

עדי מהנהנת ונראה שהיא מרוצה מהתשובה. יניב יוצא אל חדר
הטיפולים ופונה אל מיכאל.

יניב
מיכאל, תביא לו בבקשה 10 איבופן.

מיכאל קם ומחזיר את הסלולרי לכיס. הוא נכנס לחדר הרופא ומשאיר
את יניב עם עדי. יניב מתיישב על המיטה לידה. הוא נראה מאוד
גדול לידה.

עדי
דוקטור, אתה לא רוצה ללכת הביתה?

יניב
לא, טוב לי פה. מאוד התגעגעתי למסדרי החולים האלה.

הם מחייכים מהסרקזם. יניב מציץ החוצה לראות כמה עוד נשארו
בתור.

יניב
אני אפטר זריז משני אלה ואעוף מפה. מה איתך, נחת קצת בבית?

עדי
קצת.

יניב
לא נורא, סופשבוע אחרון ויאללה הביתה, לתמיד.

יניב מוריד לעדי את הכובע ומעביר את היד על הקרחת שלה. הוא
עושה פרצוף מורשם.

יניב
צמח מהר השיער.

הוא מסתכל החוצה וקורא לבא בתור. החייל שהיה בחדר יוצא החוצה
עם טבליה של עשרה כדורים בידו, אחריו יוצא מיכאל מסביר.

מיכאל
...שלוש פעמים ביום. אבל רק אחרי האוכל, למה אחרת זה יעשה לך
בלאגן אחושרמוטה בבטן.

החייל יוצא והחייל השני נכנס, יניב הולך אחריו ועוצר ליד הסדין
פונה לעדי.

יניב
מיכאל אמר לך על הכוננות בסופ"ש?

עדי מהנהנת.

יניב
סבבה, ואל תשכחי להגיד את זה גם בישיבת שבת עם המח"ט, שידעו.
אה, והיא מתחילה עוד 10 דקות.

עדי מסתכלת בהפתעה על השעון. יניב מחייך אליה ונכנס לחדר
הרופא. עדי מסדרת את הכובע על ראשה צוחקת לעצמה.

5. פנים. מגורי בנים. יום.                                  
           

עדי נכנסת לאוהל שצמוד לאוהל המרפאה. על המיטה הכי קרובה אליה
שוכב מיכאל וקורא ספר. על מיטה אחרת יושב מקסים, הרופא, קורא
עיתון ברוסית, ובמיטה בעומק האוהל ישן ברדוגו מכווץ בתוך עצמו.
מיכאל מרים את ראשו מהספר כשהיא נכנסת. עדי מסתכלת על ברדוגו
ומחייכת. היא מפנה את תשומת ליבו של מיכאל לברדוגו שישן על
צידו כשידו קרובה לפיו, וזה נראה כאילו הוא ישן עם אצבע בפה.
מיכאל גם מחייך.

מיכאל
היה משהו מעניין בישיבה?

עדי
לא, סתם כוננות מוגברת כרגיל.

היא ניגשת אל מקסים ולוחצת את ידו.

עדי
שלום דוקטור, אני עדי, הקא"רית.

מקסים
קערית? מה זה?

עדי
קצינת ארגון רפואה. לא חשוב, אני אחראית פה בסופשבוע. מומחה
למה אתה?

ברדוגו שומע את קולה של עדי ופוקח את עיניו. הוא מביט לכיוונה
ומחייך אליה. קולו נשבר.

ברדוגו
המפקדת!

מקסים
כירורג כלי דם.

עדי מפנה את מבטה אל ברדוגו שמכחכך בגרונו, היא הולכת לכיוונו
בלי לשמוע את התשובה של מקסים. היא מתיישבת על המיטה של ברדוגו
שמפנה לה קצת מקום.

עדי
עייף מה?

ברדוגו
לא, סתם לא הייתה לי סיבה להיות ער עד עכשיו, המפקדת.

עדי
תפסיק לקרוא לי ככה, אני כבר לא המפקדת, אני פרקטקלי אזרחית.

מיכאל מציץ אל שניהם דרך הספר ומחייך, מקסים חוזר לעיתון לא
באמת מתעניין במה שקורה סביבו.

ברדוגו
מה, באת עכשיו?

עדי
לא, אני פה כבר שעתיים, איך שבאתי ישר הלכתי לישיבה המעפנה
הזאת. האמת שאני חייבת לעוף מה-א' האלה. נראה אתכם יותר
מאוחר.

עדי קמה והולכת לכיוון היציאה.

ברדוגו
כאילו שיש לנו ברירה.

עדי צוחקת ויוצאת מהאוהל.  ברדוגו מתיישב במקומו. הוא יושב רק
עם בוקסר מגרבץ. מיכאל מוריד את הספר ומסתכל עליו.

מיכאל
תגיד לי למה אתה מחכה? היא חמה עליך רצח. היית צריך לראות את
הפנים שלה כשאמרתי שאתה גם נשאר שבת.

ברדוגו
וואלה? מה, אבל היא המפקדת...

מיכאל
היא בעצמה אמרה לך, היא כבר לא המפקדת. היא "פרקטקלי" אזרחית.

הם צוחקים. ברדוגו מחייך לעצמו מהרהר על מה שמיכאל אמר לו.

6. פנים. חדר רופא. יום.                                    
           

ברדוגו נכנס לחדר הרופא. הוא עדיין עם הבוקסר בלבד וכפכפים על
רגליו. הוא בן 21, גבוה, גבר נאה וחטוב, שיערו ארוך מהתקן
הצבאי ומבולגן במיוחד אחרי השינה. ברדוגו גורר את הרגליים
ומגרב"ץ תוך כדי. הוא ניגש למקרר התרופות ומוציא משם קולה. הוא
שותה מהפיה. מאחורי הפרגוד יוצאת עדי על חצי ב'- מכנסי ב'
וגופיה לבנה. היא נבהלת כשהיא רואה את ברדוגו.

עדי
לא שמעתי אותך נכנס.

היא ניגשת לארון התרופות ומוציאה ממנו אופטלגין.

ברדוגו
מה את עושה?

עדי מסתכלת עליו בהפתעה.

עדי
מתפוצץ לי הראש, אני לוקחת כדור.

ברדוגו ניגש אליה ולוקח מידיה את הכדורים.

ברדוגו
לא, לא, לא. כאב ראש זה משהו מאוד מסוכן, אני מכיר מישהו שמת
מזה. תעלי על מיטת הטיפולים ותני לדוקטור לבדוק אותך.

הוא מרים אותה ומושיב אותה על המיטה. היא צוחקת. הוא לוקח
מדחום ומחטא אותו. הוא מגיש אותו לעדי ומדבר במבטא רוסי.

ברדוגו
מתחת לשון. שלוש דקות.

עדי מתקשה לשים את המדחום בפה בגלל הצחוק, אבל היא ממלאת אחרי
הוראות ה"דוקטור". ברדוגו אוחז בפרק ידה ומודד לה דופק. כשהוא
מסיים הוא מהנהן ורושם משהו ביומן הטיפולים. הוא לוקח את
הסטטוסקופ ומתחיל להקשיב, מצמיד אותו לגבה. הם מאוד קרובים.
מידי פעם הוא מהנהן ומוציא קולות של הבנה. הוא מעביר את
הסטטוסקופ למעל החזה של עדי ואז בעוד כמה מקומות לא קשורים כמו
הכתף והירך. היא לא מתנגדת, אלא רק צוחקת יותר. הוא מוריד אותו
ורושם כמה הערות. ברדוגו אוחז בערפה ומסתכל על עיניה, מזיז את
ראשה מצד לצד.

ברדוגו
קיבלת מכה בראש?

עדי מנסה להזיז את ראשה.

ברדוגו
את שותה מספיק?

עדי שולפת את המדחום ומתחילה להגיד

עדי
אני בסה"כ לא ישנתי מספ...

אבל ברדוגו קוטע אותה ומחזיר את המדחום לפיה ומשתיק אותה.

ברדוגו
את ישנת טוב בלילה?

עדי שוב מתחילה לצחוק ומנערת את ראשה כל כך חזק שהמדחום כמעט
עף לה מהפה. ברדוגו לוקח את המדחום ומסתכל עליו. הוא מיד מנער
אותו ומחזיר אותו למקום.  ברדוגו ממשיך עם המבאט הרוסי.



ברדוגו
אין חום. טוב, גברת צעירה. הדיאגנוזה שלי מצביע על שאת סובלת
ממחסור חמור בשינה. ולכן נוצר אצלך לחץ ברומטרי אפידרמי ברמה
הסאב קלוויקולית של הרקמה האינטרא מוסקולרית של מוח שלך. אני
מורה עליך לנוח, לשתות הרבה מים. לוקחת אופטלגין עד שלוש פעמים
ביום בכל פעם שיש מיחושים בראשך.  במקרה של הרעה או כל שינוי
אחר בכאב את חייבת מיד חוזרת לדוקטור שבודק את שוב.

ברדוגו מגיש לה את האופטלגין שלקח ממנה. היא לוקחת אותו וקופצת
על רגליה, נעמדת מולו. היא מותחת את עצמה על קצות אצבעותיה
ונושקת לו על הלחי.

עדי
תודה דוקטור, הצלת את החיים שלי.

שניהם צוחקים ואז משתתקים ועומדים אחד ליד השניה כמה רגעים.
עדי משפילה את מבטה ראשונה ויוצאת מהאוהל. ברדוגו נשאר לעמוד
רגע מסתכל אל היציאה, ואז לוקח את הקולה, שותה עוד שלוק ומחזיר
למקרר.

7. חוץ. דיונה בקצה הבסיס. לילה.                            
       

עדי לבושה בטרנינג וסווטשירט גזור, עולה על הדיונה ומתיישבת על
האדמה ליד הגדר של הבסיס. דרך הגדר היא רואה את דיר אל בלח
החשוכה. מרחוק נשמעים קולות ירי ומספר תאורות נורות לשמיים
מאירות אותם באור כתום. זה נראה רחוק והיא לא נראית לחוצה מזה.

ברדוגו ומיכאל יוצאים מחדר האוכל, מעשנים, ועוברים ליד הדיונה.
מיכאל מסב את תשומת ליבו של  ברדוגו אליה. הוא דוחף אותו
לכיוונה, ברדוגו מתנגד מסמן עם השפתיים "לא", אבל מיכאל מתעקש,
וברדוגו נכנע. הוא מכבה את הסיגריה ומתחיל לעלות בדיונה ומיכאל
הולך משם. עדי מוציאה מכיסה חפיסת סיגריות מקומטת ושולפת ממנה
סיגריה עקומה. היא מוציאה מצית ומנסה להדליק אותה. המצית לא
עובד. ברדוגו מגיע מאחוריה שולף מצית ומדליק אותה מול פניה.
היא נבהלת, אבל מחייכת כשהיא רואה שזה הוא. היא מדליקה את
הסיגריה וברדוגו מתיישב לידה.

ברדוגו
לא ידעתי שאת מעשנת.

עדי
אני לא, רק לפעמים.

ברדוגו
למה לא היית באוכל?

עדי
אין לי מה לאכול בשבת.


ברדוגו
אה, שכחתי שאת אוכלת רק חסה.

עדי
אני לא אוכלת רק חסה. אני פשוט לא אוכלת בשר.

הם מחייכים אחד אל השניה. שקט משתרר. מבטו של ברדוגו נודד אל
האופק, הוא מסתכל על התאורות.

ברדוגו
יש לך מושג מה קורה שם?

עדי
זה בגזרה הצפונית, לא נוגע לנו כרגע. אנחנו צריכים להיות
בכוננות, אבל אנחנו גם ככה כל הזמן בכוננות, אז זה לא משנה.

שוב משתרר שקט. עדי לוקחת עוד שאיפה ומתענגת עליה. ברדוגו לוקח
את הסיגריה מידיה, לוקח שאיפה ופולט טבעות עשן.

עדי
איך אתה עושה את זה?

ברדוגו
מה הטבעות? זה פשוט, תעשי ככה.

הוא מדגים לה את צורת הפה הנכונה.

ברדוגו
ועל ידי תנועות קטנות של המנדיבולה את מוציאה פרצי אוויר קצרים
מהפה.

עדי צוחקת כשהיא מנסה לעשות את מה שהוא מדגים.

ברדוגו
קודם תוציאי קצת עשן רגיל, ואחרי זה עם מה שנשאר לך בפה תעשי
את זה.

היא מנסה שוב, ותוך כדי הנסיון העילג, היא מרגישה כל כך טפשית
שהיא מתחילה לצחוק ובגלל העשן היא מתחילה להשתעל. גם ברדוגו
צוחק.

ברדוגו
תתאמני על זה.

היא מנסה שוב והוא מלווה אותה בכל שלב. הוא מסדר את פיה עם
ידיו כמו שצריך. ידו נשארת תלויה על סנטרה קצת מעבר למה שצריך.
דממה משתררת. הם מביטים אחד בעיניה של השניה, שניהם קפואים
במקומם. היא יכולה להרגיש את נשימתו מלטפת את פניה. ברדוגו
לוחש.

ברדוגו
המפקדת. עכשיו שאת כבר לא המפקדת אפשר לנשק אותך?

עדי מחייכת ועוצמת את העיניים. ברדוגו גם עוצם את העיניים
ומתקרב אליה עוד קצת. השפתיים שלהם כמעט נוגעות כשנשמע פיצוץ
עז שמרעיד את כל  האדמה והבזק עז נראה במרחק. עדי וברדוגו
קופצים ומסתכלים אחורנית לעבר דיר אל בלח.

עדי
מה זה היה?

ברדוגו
יציאה של הטנק.

עדי
אני אלך לחמ"ל לבדוק מה קרה.

היא קמה על רגליה. ברדוגו נראה מאוכזב. היא מחייכת אליו בחוסר
ברירה ויורדת מהדיונה.

עדי
תהיו באוהל, אני אעדכן אותכם.

ברדוגו מהנהן.

8. פנים. מגורי בנים. לילה.                                  
             

האוהל חשוך. כולם ישנים במיטותיהם. עדי נכנסת לאוהל ומדליקה את
האור.

עדי
בוקר טוב. קומו!

מיכאל הראשון שמתחיל למצמץ ופותח את העיניים בקושי, הוא מרים
את ראשו.

מיכאל
מה קרה?

עדי
צריך לזוז.

מיכאל
מה, מי?

עדי
התאג"ד, אנחנו צריכים לזוז.

ברדוגו שכנראה רק עשה את עצמו ישן קופץ.

ברדוגו
יש פצועים?

עדי
לא, תירגע, רק מחבלים.

מיכאל
מה השעה?

ברדוגו
לא הבנתי, מה קורה?

עדי
משהו כמו שלוש. (פונה לברדוגו)
זוכר את הטנק אתמול? הקיצר הוא זיהה שני מסתננים ליד הגבול
והוריד אותם.

מיכאל
מתו?

עדי
כן

ברדוגו
אז מה יש לנו לחפש שם?

עדי
אנחנו צריכים להעביר אותם לסהר האדום.

מיכאל
עכשיו? למה אי אפשר לחכות לבוקר?

ברדוגו
מה אנחנו קדישא?

עדי
זה ההוראות של המח"ט, קדושת המת או משהו כזה, לא יודעת, הוא
רוצה שנעשה את זה כמה שיותר מהר.

ברדוגו
איזה קדושה? הם מחבלים.

עדי
יאללה, 'תלבשו, אני הולכת להעיר את גטהון, ותוודאו שמקסים גם
קם.

עדי יוצאת מהאוהל. ברדוגו מתיישב על המיטה משפשף את עיניו.
מיכאל זורק מעליו את השמיכה ביאוש אבל נשאר לשכב, ברדוגו קורא
למקסים שעוד לא התעורר.

מיכאל
זו הבעיה עם אישה מפקדת, היא חלשה מידי,  נכנעת לכל השטויות
האלה של המח"ט המפגר הזה. אם יניב היה פה, היינו ישנים בכיף עד
הבוקר.

ברדוגו
כן, רק הוא.

עדי נכנסת בסערה לחדר.

עדי
נו קמתם?

מיכאל
קמים, קמים.

הוא מתיישב במיטה.

9. חוץ. שדה חיטה. לילה                                      
           

האמבולנס מגיע לשדה חיטה גדול. החיטה קצורה ושביל עפר חוצה את
השדה עד לגדר המערכת שתוחמת את רצועת עזה שנמצאת מצדה השני של
הגדר. ליד הגדר עומד ג'יפ צבאי ולידו מספר דמויות. האורות של
הג'יפ דלוקים וכן גם הזרקור שלו שמכוון אל שתי אלונקות שעליהן
שוכבות שתי גופות מכוסות בשמיכת צמר צבאית. האמבולנס הצבאי
נעצר כך שהאורות שלו גם מכוונים אל הגופות. עדי מסתכלת אחורה
לפנים האמבולנס ורואה את כל הצוות שלה ישן. היא קוראת להם
ומעירה אותם. הרופא נשאר לישון. עדי, שיושבת ליד הנהג יורדת
ראשונה וניגשת לחבורה ליד הגופות. ברדוגו ומיכאל יורדים מאחורי
האמבולנס מדדים בעייפות. עדי ניגשת לקצין ולוחצת לו את היד.

אטיאס
מה את עושה פה? לא השתחררת כבר?

עדי
כמעט.

היא מחייכת בעייפות. היא מסמנת עם ראשה אל הגופות.


עדי
מה היה פה?

אטיאס
פלאשט אחד עשה את העבודה.  הטנק זיהה אותם בערב מתעסקים עם
משהו ליד הגדר והוריד אותם.

עדי
במה הם התעסקו?

אטיאס
לא יודע בדיוק, עדיין לא מצאו שם כלום. מחכים לבוקר. אבל מצאו
כלי חפירה וכאלה, אז חושבים שאולי הם קברו אמל"ח או חגורת נפץ.
כנראה הצעיר היה צריך להתאבד איפושהו בתוך הארץ.

עדי
מזל שתפסו אותם בזמן.

אטיאס מהנהן. ברדוגו ומיכאל הולכים ישירות אל הגופות שם עומדים
שני חיילים נוספים, הם גם לוחצים ידיים בסחבקיות. תוך כדי
השיחה עם אטיאס עדי לא מורידה את עיניה משתי האלונקות המכוסות.
לפתע היא רואה את ברודגו בועט באחת הגופות.

ברדוגו
יא בנזונה, בגללך אני צריך לקום באמצע הלילה.

עדי זזה ממקומה ונעה לכיוונו אבל עוצרת כשברדוגו חושף את הפנים
של אחת הגופות.

ברדוגו
בוא נראה איך נראה הבנזונה.

הוא מרים את השמיכה מעל הפנים שלו. באורות הפנסים מתגלים פנים
מושלמות של גבר בשנות ה- 40. הוא מלא חול והקיפאון בפנים מזכיר
בובת שעווה. לא נראית אף שריטה. עדי מבחינה מתחת לראשו בשלולית
כהה. היא מתכופפת ורואה שבאחורי ראשו יש חור גדול שעדיין מטפטף
קצת דם וריר. הגבר מגולח ושיערו נראה מטופח. מיכאל הולך אל
הגופה השניה וחושף אותה. זהו נער כבן 16. מעל שפתו העליונה יש
עוד פלומה דקה של שפם ראשוני. עיניו פקוחות והוא נראה מבוהל
וקפוא. גם אצלו לא נראית פגיעה גלויה לעין.

אטיאס
רוצים לראות משהו יפה?

הוא לא מחכה לתשובה וחושף את כל גופו של הנער. בטנו של הנער
מרוסקת והמעיים שלו מציצים החוצה מתוך קרעי חולצת ה NBA שלו.
ידו הימנית של הנער קפואה מתחת לערימת המעיים. ברדוגו מחייך.

ברדוגו
פגיעת בטן. כמו שלמדנו בבה"ד 10, לא?

הוא מביט אל מיכאל שעווית של גועל על פניו.

ברודוגו
מה אתה נגעל? זה כמו לראות חתול דרוס. תנצל את ההזדמנות ללמוד,
חיות מעבדה.

שני החיילים מחייכים, מיכאל לא נראה מתרשם. עדי לא מחייכת.
ברודוגו שולף שתי כפפות גומי ושם אותן על הידיים. עדי מסתכלת
עליו, לא מבינה מה הוא עושה, אבל לא עוצרת אותו. הוא ניגש אל
הנער, מוריד את הנשק וזורק אותו מעל הנער על הגבר, הנשק נופל
בחבטה.

ברודוגו
תשמור לי עליו, רגע.

ברדוגו רוכן ליד הנער ונוגע עם קצה אצבעו במעיים, הוא מושך את
היד בגועל. החיילים צוחקים.

עדי
טוב, בואו נעמיס את הגופות לאמבולנס.

אף אחד לא מתייחס אליה. ברדוגו לוחץ בעדינות על הבטן התחתונה
של הנער והמעיים עולים קצת למעלה. מיכאל מתחיל להחליף צבעים.
ברדוגו מוציא חצי גיחוך. הוא לוחץ שוב, יותר חזק. הוא מייצר
יותר ויותר לחץ עד שחלק נוסף מהמעי קופץ החוצה בקול עיסתי.
ברודוגו מתפקע מצחוק. שני החיילים מצטרפים אליו. אטיאס עומד
מהצד ומחייך. מיכאל נשנק. עדי עושה פרצוף לא מרוצה.

עדי
ברדוגו, די, בואו נזוז.

ברדוגו שולח את ידו לאשכים של הנער ולוחץ עליהם חזק. הוא פונה
אל הפנים המבוהלות של הנער  במבטא הרוסי של ה"דוקטור".

ברודוגו
תשתעל בבקשה.

החיילים נקרעים מצחוק, אטיאס גם מתחיל לצחוק. מיכאל מסתובב
ומתרחק כמה צעדים כדי להקיא. עדי מסתכלת עליו בהלם.

עדי
אמיר! תפסיק עם זה.

ברודוגו מסתכל עליה וקם על רגליו. היא עומדת מולו מעברו השני
של שתי הגופות. הוא הולך אליה,  דורך בדרך בכח על הגופות.

ברדוגו
מה קרה המפקדת? אני בסך הכל צוחק איתם.

עדי
תרד מהם, מה אתה עושה?!

ברודוגו
מכירה WWF?

עדי לא מבינה על מה הוא מדבר. לפתע הוא מסתובב ונופל על הגבר
עם המרפק. החיילים אוחזים בבטן לא מצליחים להרגע מהצחוק.
ברודגו מתלהב מהצחוקים שלהם ונסחף יותר ויותר. הוא מתחיל
להכניס אגרופים בבטן של הגבר כשהוא כאילו מחזיק אותו בלי יכולת
לזוז.

ברדוגו
נכנע? אתה נכנע?

עדי
תפסיק עם זה!

היא מנסה לתפוס את היד שלו, אבל בגלל התנופה שלו והכח הוא מושך
אותה איתו. רגלה נתקעת באלונקה והיא נופלת עם הפנים אל המעיים
החשופים של הנער. הצחוקים נפסקים בבת אחת. היא קמה במהירות
נגעלת כשפניה מלאות בדם. ברדוגו גם מפסיק. הוא קם מיד ועוזר לה
לקום. היא מושכת את עצמה ממנו, יורקת הצידה גוש של רוק מהול
בדם.

ברדוגו
יו, אני מצטער, סתם צחקתי קצת.

עדי
תכסו חזרה את הגופות ותעמיסו אותם לאמבולנס.

היא מנגבת את הפנים עם ידיה בתיעוב. כולם עומדים בדממה מסתכלים
עליה. מיכאל חוזר לחבורה ורואה את עדי.

מיכאל
מה קרה?

ברדוגו מתקרב אל עדי ונוגע בעדינות בכתפה.

ברדוגו
את בסדר?

עדי
עכשיו!

הוא מתרחק ממנה, והוא מורה למיכאל לתפוס צד אחד של האלונקה.
שני החיילים האחרים לוקחים את האלונקה השנייה וסוחבים אותה
אחרי ברדוגו ומיכאל אל האמבלונס. הם מעמיסים את הגופות בדממה
כשעדי לוקחת פד גזה ומנגבת את פניה.

10. חוץ. מחסום באמצע כביש. לילה.                            
       

אמבולנס לבן עם סימון של סהר אדום וכיתוב אדום בערבית על צידו
חונה ליד מחסום פתוח מתחת לפנס. ליד הדלתות האחוריות הפתוחות
עומדים גבר משופם כבן שלושים ובחורה צעירה עטופה במטפחת שחורה
שמסתירה חלק מפניה. הם לבושים במדים ירוקים של בי"ח. האמבולנס
הצבאי חונה עם אחוריו אל האמבולנס האזרחי. עדי לבושה בשכפ"ץ
וקסדה, ומחסנית בתוך הנשק, יורדת מהאמבולנס וניגשת לאחוריו.
ברדוגו ומיכאל יורדים לבושים גם הם בהתאם והם מתחילים להעביר
את האלונקות מאמבולנס אחד לשני בדממה מוחלטת. לאחר שהגופה
השניה מוכנסת לאמבולנס הנערה פונה למושב הנהג. הגבר נכנס
מאחורי האמבולנס יחד עם הגופות. לפני שהוא סוגר את הדלתות הוא
חושף את הפנים של הגבר המבוגר. ברדוגו ומיכאל עולים לאחורי
האמבולנס שלהם. הגבר מסתכל על פני הגופה ומבטו משתנה. הוא מציץ
לעבר הנערה ורואה שהיא לא רואה אותו. הוא מסתכל על הגופה השניה
וחושף גם אותה. הוא נשנק. עדי סוגרת את הדלתות האחוריות של
האמבולנס ומסתובבת לשמע הקול שמוציא הגבר. גם הנערה שומעת אותו
ומסתובבת אליו. היא רואה את הגופה של הגבר ומבט של הלם משתלט
על פניה. היא עוברת לחלק האחורי של האמבולנס בקפיצה ומסתכלת על
הגופה השניה וחוזרת לראשונה. עדי מזהה את המילה "אבא" שיוצאת
מפיה של הנערה. היא נעצרת ונעמדת במקומה מסתכלת על המתרחש בתוך
האמבולנס. הנערה שוב אומרת אבא, ומסתכלת על הנער ונוגעת בידו
הקרה.

נערה
זיאד.

דמעות ממלאות את עיניה. היא מרימה את ראשה ורואה את עדי עומדת
ומסתכלת עליה במבט אטום. מבטה של הנערה מתחלף מהלם וכאב לזעם.
לפתע היא מזנקת ממקומה ומסתערת על עדי. הגבר מנסה לתפוס אותה
אבל לא מספיק. הנערה מזנקת ישירות מהאמבולנס על עדי ההמומה
ומכריעה אותה אל הרצפה. ברדוגו רואה דרך החריץ של הדלת האחורית
את ההתנפלות וקופץ מהרכב עם הנשק בידיים. הגבר קופץ גם הוא כדי
לנסות לתפוס את הנערה. מיכאל רץ אחרי ברדוגו ומרים את הנשק אל
הגבר.

מיכאל
ווקף!

ברדוגו מרים את הנשק לכיוון הנשים המתגוששות על הקרקע. עדי
מצליחה לתפוס את הידיים של הנערה שמכה אותה. היא מצליחה להקים
אותה ונעמדת גם היא. היא ממשיכה להתנגד ולהלחם, אבל עדי מחזיקה
אותה בחוזקה בידיה. לחלק מהקללות שהנערה פולטת בקצב מסחרר יש
משמעות גם בעברית.  

עדי
זה לא אנחנו, אנחנו רק הבאנו אותם אליכם.

הנערה לא מקשיבה לה. ברדוגו מרים את הנשק אל הנערה. היא רואה
את זה ומפסיקה להיאבק. עדי נמצאת עם הגב אל ברדוגו ולא רואה את
זה. הנערה לוקחת חצי צעד אחורה. הגבר עומד במקומו, מבטו רץ
מהנשק של מיכאל שמכוון אליו אל הנערה. הנערה לא מסוגלת לשלוט
על הרעד בכל גופה והדמעות שוטפות את פניה ומערפלות את ראייתה.


נערה
Animals! You are animals! They were farmers, worked in the
field, and you killed them!

היא מדברת אנגלית מושלמת, כמעט בלי מבטא.

ברדוגו
Shut up!

גבר
אוסקוט, יא זלאמה.

נערה
Farmers!

ברדוגו
Shut up!

ברדוגו דורך את הנשק ומכוון אליה מוכן לירות. עדי שומעת את
הדריכה ומסתובבת אחורה. היא רואה את ברודוגו מכוון אל הנערה
ונכנסת לקו האש שלו, מסתירה את הנערה מאחוריה. הנערה משתתקת עם
הדריכה ועוצמת את עיניה מחכה ליריה. לאחר מספר שניות היא פוקחת
את עיניה ורואה את גבה של עדי מולה. היא שותקת. עדי נראית מאוד
נחושה בעמידתה, היא מדברת בקול שקט ויציב.

עדי
ברדוגו תוריד את הנשק.

ברדוגו
זוזי! אני הולך לדפוק לה כדור בראש.

גבר
לא, לא, היא טופה, לא.

מיכאל
אוסקוט!

הגבר לוקח צעד אל ברדוגו כדי להסביר לו, ברדוגו מפנה אליו את
הנשק והוא נעצר, מרים שוב את הידיים, ונופל על הברכיים.


עדי
תוריד את הנשק. זאת פקודה!

היא מרימה את נשקה, דורכת אותו ומכוונת אל ברדוגו, ברודוגו
חוזר לכוון את הנשק אל הנערה, ולמעשה אל עדי ורואה את הקנה
מכוון אליו. הוא נבהל מזה. הדוקטור מתעורר מכל ההמולה ונעמד
ליד הדלתות האחוריות של האמבולנס מציץ על המתרחש. לא רחוק ממנו
עומד מיכאל שנשקו מכוון אל הגבר אבל מבטו מופנה אל עדי
וברדוגו. גטהון עובר למושב שליד הנהג כדי לראות טוב יותר את
המתרחש, אבל לא יוצא מהרכב. ברדוגו נראה מבוהל ומבולבל כאחד.
מיכאל כבר קרוב לפאניקה.

ברדוגו
מה את עושה? היא ניסתה להרוג אותך, אני מציל אותך.

עדי
היא לא עשתה כלום. תוריד את הנשק ותחזור לאמבולנס.

ברדוגו
מה את מגנה על החיה הזאת? החארות האלה ניסו להרוג יהודים והיא
בטח נישקה אותם לפני שהם יצאו.

עדי
הם לא ניסו כלום. הם היו חקלאים, עבדו בשדה שלהם.

ברדוגו
את מאמינה לזונה הזאת? הם כולם רוצחים ושקרנים!

מיכאל
עזוב, ברדוגו. תוריד ת'נשק, בוא נלך מפה.

ברדוגו מסתובב אל מיכאל בתדהמה.

ברדוגו
מה גם אתה נהיית אוהב ערבים פתאום?

גטהון פותח את הדלת שליד הנהג, שם הוא יושב צופה במתרחש.

גטהון
עדי,קוראים לך בקשר. הם שואלים מה קורה. מה להגיד להם?

דממה משתררת. הגבר מפסיק את המלמולים שלו. עדי מסתכלת על
ברדוגו שמחזיר לה מבט מבולבל. עדי מתחילה להנמיך את נשקה.

עדי
תגיד להם שהכל בסדר, אנחנו חוזרים למכלאות עוד כמה קטנות.

היא מרימה את הגבות במבט שואל כשהיא מסתכלת על ברדוגו, מחפשת
את אישורו. כל הנוכחים מסתכלים עליו, מבטו מתרוצץ בין כולם.
הוא מסתכל על מיכאל  שמהנהן, ומוריד את נשקו אל מאחורי גבו.
הוא פונה חזרה אל האמבולנס ולוקח איתו את הדוקטור. ברדוגו
משתהה עוד רגע, מסתכל על עדי שכבר הורידה את נשקה ומוריד גם
הוא את נשקו וחוזר לאמבולנס. עדי מסתכלת על גטהון ומהנהנת
כמאשרת לו להגיד את מה שאמרה, גטהון חוזר למושב הנהג ומודיע
בקשר את שהורתה לו. הגבר קם על רגליו והולך בצעד כושל אל
האמבולנס האזרחי. עדי מסתובבת אל הנערה כשהן נשארות לבד. מספר
שניות הן עומדות אחת מול השניה בשקט.

עדי
Sorry.

היא אומרת את המילה בשקט, כמעט בלחישה. הנערה לא מגיבה. עדי
מפנה לה את הגב והולכת אל האמבולנס. הנערה מתמוטטת על ברכיה
ומתחילה לבכות. עדי מתיישבת במקומה ותוך כדי שהרכב מתרחק
מהמקום היא רואה במראה האחורית את הנערה על ברכיה מתייפחת.
הלילה כבר מתבהר מאוד, והשחר עולה.

11. פנים. מקלחות. יום.                                      
                 

עדי עומדת ליד הכיור ומסתכלת בבבואתה דרך המראה המעוותת. היא
מורידה את ראשה ומכניסה אותו מתחת לזרם המים. היא מכבה את המים
ונשענת על הכיור. היא מרימה את ראשה שוב אל המראה ורואה דרכה
את ברדוגו עומד מחוץ למבנה מסתכל עליה. היא מנגבת את פניה
ויוצאת מהמקום, מזיזה אותו מדרכה.

12. חוץ. דיונה. יום.                          

עדי הולכת מהשירותים לכיוון הדיונה, ברדוגו הולך אחריה. הם
הולכים לאט, בשקט.

ברדוגו
אנחנו צריכים לדבר.

עדי
אין לי מה להגיד לך.

היא מתיישבת על הדיונה ושולפת את חפיסת הסיגריות המקומטת. היא
מוציאה סיגריה עקומה ואת המצית ששוב לא מתפקד. ברדוגו עומד
לידה. הוא מוציא את המצית ומציע לה. היא לוקחת ומדליקה. הוא
מתיישב לידה. הם שותקים. היא מנסה לעשות טבעות עשן. ברדוגו
מסתכל עליה ומחייך.


ברדוגו
תמשיכי להתאמן, בסוף תצליחי.

עדי מסתכלת עליו ולא מחייכת . מבטה נודד לאופק. דיר אל בלח
נראית שקטה ורגועה ביום. עדי כמו מתעוררת מחלום.

עדי
אם הם באמת היו חפים מפשע?

ברדוגו
אנחנו נמצאים כאן כבר שנה. ומהנסיון שלי פה אין דבר כזה ערבים
חפים מפשע, בטח לא באמצע הלילה ליד הגדר.

עדי
זה קרה בתשע בערב.

שוב משתרר שקט לכמה רגעים.

עדי
זה היה רצח. אנחנו רצחנו אותם, אתה מבין את זה?

ברדוגו
את לא רצחת אף אחד.

עדי
כן אני כן. וגם אתה. כולנו.

ברדוגו
והם לא רוצחים אותנו? עזבי, לא משנה, אני לא רוצה לדבר על זה.

עדי
למה לא? אתה מעדיף לשתוק? אתה קולט ששני אנשים חפים מפשע נרצחו
הלילה, ואנחנו מעדיפים לשתוק? להתעלם? אתה יודע מה? לא נראה לי
גם שזו הפעם הראשונה שזה קורה פה.

הם משתתקים. ברודוגו משפיל את מבטו. עדי חוזרת להסתכל על הנוף.
ברדוגו מגניב מבטים אליה. הוא מרים את ראשו ומסתכל עליה. היא
מרגישה את המבט שלו וגם היא פונה להביט בו. עיניה נוצצות.
ברדוגו לוחש.

ברדוגו
אני מצטער.

הוא מתקרב אליה קצת, היא לא מתרחקת. הוא מרים את ידו ומלטף את
לחיה ומנגב את הדמעה שבורחת לה. הוא מתקרב עוד קצת כדי לנשק
אותה. היא קמה.

עדי
גם אני מצטערת.

היא הולכת משם, מפנה לו את הגב. הוא נשאר לשבת במקומו וראשו
נופל בין ידיו.

13. פנים. שירותי נשים. יום.                                
         

עדי נכנסת לשירותים ומתיישבת על האסלה בלי להוריד את המכנסיים.
היא סוגרת אחריה את הדלת. על הדלת יש מדבקה של מרכז סיוע
לנפגעות אונס: "אלימות. זה לא יגמר אם לא תספרי". ראשה נשמט אל
בין ידיה והיא מתחילה לבכות.

14. פנים. חדר רופא. יום.                                    
           

עדי יושבת על מדי א' בכסאו של הרופא. ידיה משולבות על השולחן
וראשה שעון עליהן. יניב נכנס לחדר עם חיוך גדול על הפנים.

יניב
אוספת לך זכרונות אחרונים?

עדי מרימה את ראשה אליו ומחייכת חיוך מזויף.

עדי
משהו כזה.

יניב זורק את התיק שלו מאחורי הפרגוד ומתיישב מול עדי בכסא של
הפציינט.

יניב
נו, איך היה הסופ"ש האחרון? משעמם?

עדי מחכה רגע חושבת מה להגיד, בסוף לוקחת בחירה.

עדי
כן, כרגיל, אתה יודע איך זה.

יניב צוחק, עדי גם מחייכת, ולאחר שיניב לא רואה היא מורידה את
החיוך שלה לאט.

15. חוץ. מחוץ לבסיס. יום.                                  
           

עדי יוצאת מהבסיס עם התיק על גבה. האוטובוס בדיוק יוצא מהתחנה,
היא רצה אליו, אבל לא מספיקה. היא נעמדת בטרמפיאדה ומסתכלת על
השעון ביאוש. סובארו סטיישן חבוטה יוצאת מהמחסום שמפריד בין
הארץ לרצועה. היא מרימה את ידה והרכב עוצר לידה. היא נכנסת
והרכב נוסע.



16. חוץ/ פנים. סובארו סטיישן חבוטה. דמדומים.                
   

עדי מביטה דרך החלון. הרכב עובר ליד ה"ברוכים הבאים לירושלים".
היא מציצה אל הנהג חובש הכיפה לבדוק אם הוא רואה את הדמעה
שזולגת מעינה. הוא עסוק בנהיגה. היא מנגבת את הלחי, ומחזירה את
ראשה אל החלון. החושך כבר מתחיל לרדת ופנסי הרחוב כבר נדלקו.
עדי עוצמת את עיניה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם אתה היית
פרנואיד אם כולם
היו רודפים
אחריך



שמוליקיפוד
במנוסה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/05 19:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני גמר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה