[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בהיתי במסך המחשב המרצד לפני כשלפתע נשמע הצפצוף המוכר מכיוון
האי סי קיו שלי שבישר לי כי קיבלתי הודעה חדשה.לחצתי פעמיים עם
העכבר ופתחתי אותה ושוב ראיתי שהיא שלחה לי את אותה הודעה
מוכרת של "הייי,נו מה חדש אצלך?" ותמיד עניתי לה את אותה
תשובה, "שום דבר...הכל חראגיל".ובזאת הייתה מסתיימת השיחה שלנו
לאותו הערב אפילו שבעבודה היינו מדברים המון, במיוחד בהפסקות
הקפה המשעממות האלה ליד המכונת קפה אספרסו מיני בר של שמוליק.
והיא תמיד גורמת לי להתפקע מצחוק עם הבדיחות קרש החצי שבורות
שלה...מרוב שאני צוחק כל כך חזק מהן המנהל כמעט העיף אותי פעם
אחת מהעבודה בטענה שאפילו המתים בבית העלמין בצד השני של העיר
מתהפכים בקברם בגללי.
כן...אני זוכר את זה ממש ממש טוב כי אחר כך היא מה זה צחקה עלי
בצחוק המיוחד שלה וכשסיימה היא הניחה את כוס הפלסטיק שלה על
המכונת אספרסו בעדינות מובהקת. והסימן של השפתון שלה התנוסס
כדגל ניצחון על הצד שלו...איך רציתי לדעת איך הוא בטח
מרגיש...
אבל בלילה ,באי סי קיו זה תמיד היה אותו הדבר,וזה חירפן אותי
כי באמת שניסיתי לתת לה תשובה קצת יותר מחוכמת אבל הכל היה
אותו הדבר!!! די!!
לקח לי כמה רגעים להרגע ושוב שקעתי בהרהורים, כשאני חושב על זה
הרהורים הם דבר כל כך אגואיסטי,אבל בתוכי עדיין ניסיתי למצוא
לה תשובה הולמת.
ואז כהבזק ברק קלטתי את הרעיון הכי מגניב שלא האמנתי אפילו
שהמוח החלוד שלי יעלה כזה דבר מבריק.
פתחתי חלון הודעה ורשמתי לה כך: " חדש...חדש זאת הגדרה כל כך
גדולה...כל רגע כל שניונת שאת סוגרת את העפעפיים שלך ופותחת
אותם את מקבלת רגע חדש,זה שהוא דומה בצורה מטורפת לרגע
שלפניו...זה לא ממש משנה אבל זה רגע חדש! ככה שבעצם יש לי הרבה
חדש,רק שהוא נורא דומה למה שהיה לי לפני רגע...ולרגע
שלפניו..."
שלחתי לה את ההודעה ובתוכי הרגשתי שעל משפט חוכמה כזה היא
חייבת לענות איזו תשובה מצחיקה או משפט מפוצץ משלה.
ציפיתי בהתרגשות לצפצוף שלא איחר לבוא.
פתחתי את ההודעה בהתרגשות והזדעזעתי למצוא שם רק סמיילי...
נקודותיים וחצי סוגר מעצבן במיוחד!!!

איך היא יכלה לעשות לי את זה?! לפחות לרשום,אהבתי יפה, או גועל
נפש אבל רק סמיילי?! מה אני נראה לה?!
ושוב שקעתי בהרהורי הכבדים,ששוב כללו אך ורק רגשות אגואיסטיים
אלו ואחרים שלי.
לאחר מספר דקות שוב נשמע צפצוף מהאי סי קיו זה היה מישהו
מהראנדום צ`ט והוא שאל "מה המצב אחי?"
"היה יכול להיות טוב יותר" עניתי לו בבעסה
"אז אני רואה שאין חדש תחת השמש הא?" שאל בהתענינות קלה. אז
עניתי לו "בכל רגע יש חדש תחת השמש רק אולי לא פה ולא
עכשיו,אולי בארצות הברית...כי כאן דיי לילה ומשעמם בטירוף"
אז הוא שלח לי הודעה שכללה רק את הסורג הזה והנקודותיים ,עוד
סמיילי...מרוב חיוכים בחזרה כאבה לי האצבע,אז סגרתי ת`מחשב
והלכתי לישון.
בחייאת ,מה קרה לשיחות של פעם על קפה ,עכשיו יש רק סמיילים.
חשבתי לי בהרהורי כשניסיתי להרדם ולא הצלחתי.
אז חזרתי למחשב, מה כבר יכולתי לעשות?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
""אני שונא את
החיים שלי מאז
שפגשתי אותך!"


(מתוך "101
דרכים גרועות
לגמור עם
בחורה")


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/9/01 12:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניתי קספו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה