|
מה?
היא שאלה בקול הכי קטן שהיה לה.
כמו רופא חסר התחשבות
יודעת בדיוק איפה זה כואב.
כשדוק של זיעה מכסה את מצחה
עייניה מתקשחות ונהיות כמו שיש.
ריח חמוץ של מתכת חלודה
עולה מתוך בתי הנתיבות
בקיטונות של זעם אחפש מקלט
להסתתר מהחושך הזה. |
|
|
"מנופף בי שירי
כקצה זנבו של
כלב שוטה,
מכשכש במכחול
רגשותי,
מתפלש
ביצרי"...
באמת,
לפעמים אני ממש
נשפכת
מארס-פואטיקה !
צפיחית בדבש
בת - ים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.