שירה אביב / חסרים |
הסתעפויות תיל, מחיצות
רבבות משוכות שרוצצו בשגגה
האדמה ממיקה את כפותי;
במקום החיבור עם שורשי ההווי
ידיים פרושות אל המרום,
ריקנות מרחק בל יתואר בין גרמי שמיים
מקבלת זרועותיי
לו אוכל למפות
לבוז למוקשים, להפיח רוח באדמה שנשמה
למגר את כבדות האוויר, לגרש הערפל סביב
לו אוכל לבשם את עשן חריכת האדמה
שלא הותירה דבר על פניה לנוודה בדרכים
אשר אין בעיניה גבולות שיזהירו לפני פריצתם
לו אוכל לזרוע צבעים
ותחייה האדמה ויזרחו הם מעליה ואלך בשובלם-
עד שלא אמצע שוני בין כף ידי לדרכי
והילתם תתרוצץ בין שמיים לעד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|