|
הסתעפויות תיל, מחיצות
רבבות משוכות שרוצצו בשגגה
האדמה ממיקה את כפותי;
במקום החיבור עם שורשי ההווי
ידיים פרושות אל המרום,
ריקנות מרחק בל יתואר בין גרמי שמיים
מקבלת זרועותיי
לו אוכל למפות
לבוז למוקשים, להפיח רוח באדמה שנשמה
למגר את כבדות האוויר, לגרש הערפל סביב
לו אוכל לבשם את עשן חריכת האדמה
שלא הותירה דבר על פניה לנוודה בדרכים
אשר אין בעיניה גבולות שיזהירו לפני פריצתם
לו אוכל לזרוע צבעים
ותחייה האדמה ויזרחו הם מעליה ואלך בשובלם-
עד שלא אמצע שוני בין כף ידי לדרכי
והילתם תתרוצץ בין שמיים לעד. |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.