כאשר "הים היה אפור ושטוח
כאילו התייגע להיות ים"
דימיתי כי וודאי שכך הוא -
שכח מדוע סער, מדוע נסער
ונוחה היתה לי יגיעת מלותיי
ומרגוע מצאתי במנוחת הים
ובאו בי כל המלים כולן -
מפויסת הייתי עמן.
YP
יולי 2005
הציטוט: משפט מתוך ספרה היפה של מירה מגן,
"פרפרים בגשם", הוצאת כתר (עמ' 19). |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.