שיר מהחורף...
תודה לאח שלי צביקה דויטש על הגיטרות.

אתה בא הביתה
עייף מיום ארוך של עבודה
בתוך עיניך
אני רואה העייפות כבדה
אתה אוחז בי
ומחבק בכל גופך
הו, כמה טוב לי
לראות אותך

רגעים של חסד
מוריד את המעיל נופל לאט
אל תוך השקט
נעצמות עיניך עוד מעט
חיוך של עצב
בי מתנגן אל תוך השיר
אולי זה משהו באויר

כל כך הרבה דברים רציתי לספר לך
אני אשמור אותם בפנים שלא אפר את שלוותך
אך אל תגיד שלא אמרתי
אל תגיד שלא הזהרתי
גשם צפוי לרדת
היום

ואל תוך השקט
הולכות מחשבות ודועכות
ומתרחקת
ואז שוב הטיפות המלוחות
זה רק הגשם
והוא מכה על החלון
הלילה לא אוכל לישון...