אנו עוברים בלילה אחרי מארב לחזירי-בר
לא מוצלח דרך שדה חרוש,
לפתע אבא מאיר עם פנס גדול על ארנבת
והיא שבויה בקיסמו של אור.
"לך", צועק לי אבא," לך קח אותה" ואני
פוסע על הרגבים לאיטי כלא מאמין שאפשר.
כמטר ביני ובינה, תופס באוזניה והיא מפרפרת בידי.
אבא מתקרב אלי בצעדי ענק," החזק חזק בן" ואני
שומט את המיסכנה מידי והיא נמלטת על נפשה.
חוזרים! ואבא מאוכזב משהו, ובליבי אני אומר: "היא היתה
קטנה. כן, בערך בגילי". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.