דממה אילמת מתפשטת על פני הליל
אבלה, ללא מילים כמבטאת סליחה על הניספים
לאט עולה חמה פורשת כנפי אור זעירים
מחבקת עולם, תום ושברים
ולא נדמה אף לא לרגע
שלילה זה עבר בלי פגע
לנפשות התאומות
ולבוכים על המתים
נדמה שכבר עברו אלפי שנים
הנערים אשר כבר כלתה נשמתם
רוצים לבכות אך אין לאן
יאוש, עצב, התום שנעלם
ממלאים חלל ריק של נפש אדם
ושוב שתיקה
ואין שומעים דברי ניספים
הזועקים ומזהירים מפני הרוח
ושוב שתיקה
ושוב ניספים ועוד שברים ואין שומעים
יום יבוא והם יקומו
ימחו דמעותיהם ישכחו כאבם
אך יזכרו לנצח
איך אדם קם על אדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.