גוטה גוטה / ואולי |
צדקה רחל,
ומרחבי התכלת הם פרי דמיון
בעיני המתבונן?
ואושר עילאי?
לחוש אותך בין זרועותיי
ראשך מונח על צלעותיי
שפתייך גחלת לוחשת על לשוני
ולשונך תזזית רוחשת על גרוני
ואולי
ידע מורי,
כולם נשא הרוח, כולם סחף האור
שירה חדשה את בוקר חייהם הרנינה
ואותי לבדי, לבדי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|